7.1 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מסה על עקרונות דעת האדם | true | 2024-06-03T12:16:56.680Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי | markdown | 2024-06-03T11:30:14.970Z |
העמדה של ברקלי היא אידיאליסטית; הוא מתבסס על שיטתו של לוק אבל דוחה מעליו את הפסיכולוגיזם של העצם. הוא מצליח להסביר את המציאות בתורתו האידיאליסטית -
אידיאליזם: יש רק רוח (1) אם יש משהו מחוץ לרוח, לא ניתן להכירו (2) וגם אינו מוסיף דבר להסבר (לא נדרש על פי התער של אוקהם) (3) ומוביל לבעיות {.is-success}
ברקלי כופר בתורת הייצוג של לוק (על אף שאינו מזכירו בשמו) - מה שתופס השכל הישר שלך אינו עניין של ייצוג, הוא פשוט מה שישנו; המושג הוא גם המושא. העמדה המטאפיזית הזו רזה יותר, ולכן יותר עקבית - ומצילה אותנו מהתהום הלוקיאני. העצם הלוקיאני הוא טריז שדרכו נכנסת ספקנות - יכול להיות שזה לא מה שיש במציאות, אלא שאתם חולמים? בעצם שלילת הטריז הזה, ברקלי יוצר שוב מציאות מוצקה1 .
ברקלי אומר ללוק - אתה עשית שימוש שגוי בספקות שלך, והגעת איתן למסקנות שגויות. תן לי לעשות את העבודה בשבילך2 . אבל בעצם מתברר, שהרבה מהבעיות של לוק נובע לא מבעיות של העצם, אלא מבעיות של השפה - בעיותיות שגם לוק היה ער לה3 .
היות, היות נתפס
קיום נמצא שם בחוץ - באופן בלתי-תלוי מהמחשבות שלנו. אלא שברקלי תוקף את המושג הזה, במימרתו המפורסמת -
היות, היות נתפס Esse est percipi
תחת התפיסה הרגילה, כל מה ששום בחוץ קיים עצמאית, בלי קשר אליי - ייכחדו כל בני האדם עלי אדמות, עדיין יהיו חתולים, כוכבים וכו' - זה המובן הרגיל של קיום. לוק טוען בדבר אותו קיום בלתי תלוי - במושג העצם4 . האם בכלל יש דבר כזה? לוק מתעקש שהוא שם. אבל למה, שואל ברקלי, שנידרש למושג כמו עצם כדי להניח שהמושגים - אדום, עגול ומתוק - זקוקים לדבר חיצוני כדי לאגד אותו? ברקלי טוען שהרוח היא זו שמאגדת את כל התכונות הללו - מה שמותיר את המציאות עם עצם רוחני; יש משהו, שמאגד עליו את כל התכונות האלו - זוהי הנפש - ולא משהו חומרי חיצוני.
ברקלי, כאימפיריציסט, אומר - אני לא ראיתי5 עצם חומרי - הרי שאין דבר כזה.
יש עצם; חייב להיות עיגון כלשהו למציאות. אבל למה לחפש אותו מחוץ לנו? הרוח עושה זאת5 .
אבל איך אתה יודע שיש עוד רוחות שם בחוץ? העמדה של ברקלי מתקרבת לסוליפסיזם. אם אני תקוע ברוח שלי (אני ואלוהים - לא נתווכח על אלוהים, אומר דן), מי אמר שיש שם עוד רוחות, כמו חזי דין?
ברקלי נותן על זה מענה מסוים, אבל אנחנו לא נספיק לכסות אותו. {.is-warning}
להיות עצם, זה להיות דבר בלתי תלוי - לא איכות שמציתה אידאה, כמו שלוק טוען, אלא דבר בלתי ניתן להפרדה במחשבה מהדבר הקיים. אם נקבל את העמדה שלוק, הרי שהדברים שם בחוץ חייבים להיות קיימים באופן בלתי-תלוי בתופס. אבל עצם המחשבה על כך היא תפיסה של אותו הדבר, שלכאורה לא קיים - ולכן כל קיום גורר בהכרח תפיסה.
(לבזוז את העץ הנופל מגיא)
ומה בדבר מה שקורה כשאף אחד לא שם לתפוס אותו? ברקלי אומר שיש מי שתופס אותו. ומי זה? כן כן, זה אלוהים. {.is-warning}
במבוא לעקרונות ידיעת האדם, ברקלי מתאר תחילה את העמדה של לוק, שמתאר כיצד הנפש מפשיטה מאידאות מושגים - צבע, תנועה וכדומה. אבל, ברקלי אומר, אין באמת אידאה מופשטת עד כדי כך - של צבע, צורה או חומר - רק של צבע מסוים, צורה מסוימת או חומר מסוים; הוא כופר בכך שהוא יכול להעלות בעיני רוחו מושגים כאלה. מה זה אומר צבע שהוא נטול צבע? מי אמר שיש דבר כזה?
אין גובה; יש גובה מסוים. אין תנועה; יש תנועה מסוימת. אין צורה; יש צורה מסוימת. כל מה שיש הן אידאות, ונפשות; תופס ונתפס.
(ס' 34) מרחיק ברקלי לטעון כי הקיום של עצם חומרי - מעבר להיותו דבר נתפס - הוא סתירה.
-
אבל יום עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט. ↩︎
-
באי הזה, שהיו צריכים לעשות בו ניסויים ביולוגיים, התפתחה הפילוסופיה האנליטית, אומר דן בגועל ניכר. ↩︎
-
האימפריציסטים נשענו תחילה על מושג העצם במובנו האריסטותלי ↩︎
-
אבל רגע - אם הכל ברוח, איך יכולים לראות? האם לא חייבים לראות משהו חיצוני? דן אומר שלא ממש. דמיינו לכם שאתם חולמים; אתם עלולים לחוש דברים בתוך החלום, למרות שאין שום דבר שם בחוץ שמעורר את זה. אם אני חולם על רודפן אספרסו (ממממ, אספרסו) אני ארגיש את הטעם שלו - למרות שבכלל לא שתיתי אספרסו (סיפור אמיתי). ↩︎