6.3 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדות | true | 2024-06-11T09:22:12.068Z | פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית | markdown | 2024-06-11T08:24:25.906Z |
עמדות הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
מהי עמדה?
עמדה היא הערכה של אובייקט באופן חיובי או שלילי {.info}
מילת המפתח היא הערכה - מתן שיפוט כטוב או רע - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי.
מרכיבי העמדה
עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר.
רגש (Affect)
תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך:
- אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך
- אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך
התנהגות (Behaviour)
פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות
- אני הולך להופעה של שלמה גרוניך
- אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך
קוגניציה (Cognition)
אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא שלמה גרוניך, אלו יהיו דברים כמו:
- שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר
- שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית
מדידת עמדות
איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים?
דיווח עצמי
בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא סולם ליקרט - דירוג על פני קנה מידה מסולם 1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד)
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| שלילי מאוד | שלילי למדי | שלילי | ניטרלי | חיובי | חיובי למדי | חיובי מאוד |
| דרך נוספת היא דיפנציאל סמנטי - מציגים טבלה שבקצוותיה שתי קצוות של אותה עמדה (טוב\רע, חיובי\שלילי, אהוב\שנוא) ומבקשים לדרג באמצעותה את האובייקט. |
| שלמה גרוניך הוא... | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | רע |
| חיובי | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שלילי |
| אהוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שנוא |
עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (מה דעתך על שלמה גרוניך לעומת עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך). {.is-warning}
בעיות
יש כמה בעיות עם דיווח עצמי:
-
רצייה חברתית אנחנו מבינים מהנוסח של השאלון או מהנורמה מה רצוי\מקובל ועונים לפי זה.
-
עמדה לא מגובשת לא תמיד יש לנו עמדה מבוססת על הכל - אנחנו בעצמנו לא יודעים מה אנחנו חושבים.
-
בושה\הימנעות מחשיפה אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל.
פתרונות
כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו:
- מרכזיות העמדה המידה שהעמדה מרכזית וחשובה לי - ככל שעמדה מקושרת עם עמדות אחרות כך היא מרכזית וחשובה יותר. מבקשים מהנבדקים למקם את העמדה בתוך מערך ההאמנות שלהם.
אם אני אדם מאוד מוזיקלי ומכיר הרבה אומנים, העמדה שלי לגבי שלמה גרוניך יכולה להיות חשובה לי יותר. אם אני בכלל לא שומע מוזיקה, יכול להיות שזו עמדה מקרית עבורי.
-
זמינות מידת הנוכחות של העמדה בתודעה שלי. מבקשים מהנבדקים להעלות שטף של דברים ביחס לעמדה הזו, כמה דברים יש לי להגיד על הדבר הזה. לערכיות (חיובי\שלילי) יש פחות ערך - המוקד הוא כמות ושטף המחשבות שעולות.
-
- זמן תגובה - ככל שזמן התגובה לשאלה קצר יותר, כך העמדה חזקה יותר.
-
- שטף (fluency) - משקף קלות\קושי שליפת תגובה. למשל, ככל שמספר המחשבות שעולות ביחס לאובייקט גדול יותר, כל העמדה חזקה יותר.
-
מדדים חבויים (implicit) מדדים בלתי-מודעים ש"מסגירים" את העמדה של הנבדק - דברים כמו
-
- תנודות ראש (הסכמה\העדר הסכמה)
-
- מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית)
-
- מבחן IAT - Implicit Association Test (Greenwald & Banaji, 1995)1
סרטון - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT. {.is-success}
בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, אבל לא מושלם - עמדות חבויות אינן מייצגות את האני האמיתי, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה. {.is-warning}
-
ר' גם: Project Implicit - הסברים ודוגמאות על השאלון ↩︎