2.3 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| סטרוסון | true | 2024-02-04T16:40:58.847Z | סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, סטרוסון | markdown | 2024-02-04T15:58:26.366Z |
פיטר סטרוסון התנגד לתפיסה הלוגית של פרגה וראסל וסבר שיש להתחיל את הפילוסופיה של הלשון דווקא בשפה הטבעית, ולא להיקלע לעיוותים הקשים של תורתם של השניים.
קחו את המשפט, המלך של צרפת הוא חכם, אומר סטרוסון. אם מישהו היה אומר לך זאת ברחוב, האם היית אומר לו - לא נכון הדבר? ודאי שלא - היית אומר לו שאין מלך של צרפת.
סטרוסון היה חלק מתנועת פילוסופית שפת היומיום, יחד עם גלברט רייל, ג'ון אוסטין, וויטגנשטיין המאוחר - כולם סברו ששפת היומיום, ולא שפת המדע או הלוגיקה - צריכה להיות מושא החקירה. אין זה ראוי לתקן את שפת היומיום, הללו סבורים.
סטרוסון מבחין בין משמעות לטענה. פסוק, הוא אומר, הוא ישות לשונית בעלת משמעות. רק כאשר הפסוק הזה מכיל טענה, יש מקום להעריך אם היא אמיתית או שקרית.
המלך של צרפת הוא קירח הוא בעל משמעות - היום, ובשנת 843. היום הוא שקרי, וב843 הוא אמיתי1 . אולם, מעגל מלך בערפל הוא לא פסוק בעל משמעות - ובוודאי שאינו טומן בחובו טענה.
מהי, איפוא, משמעות של פסוק? המשמעות היא מערכת כללים המנהיגה את השימוש בפסוק: היא אומרת לך כיצד להשתמש בפסוק כדי לטעון טענה, אמיתית או שקרית.
-
לא באמת - זה בקטע אירוני ↩︎