94 lines
7.5 KiB
Markdown
94 lines
7.5 KiB
Markdown
---
|
|
title: השפעה חברתית
|
|
description:
|
|
published: true
|
|
date: 2024-06-25T09:18:47.451Z
|
|
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
|
editor: markdown
|
|
dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
|
---
|
|
|
|
|
|
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
|
|
{.is-info}
|
|
|
|
|
|
> **השפעה חברתית** היא הדרגים השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
|
{.info}
|
|
|
|
|
|
ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
|
|
|
|
תואמנות נוכחת מאוד בחיי היומיום שלנו - אנחנו מתאימים את עצמנו לאחרים כל הזמן, גם מבלי לשים לב - בקודי נימוס, בלבוש, וכדומה. לתואמנות יש צדדים חיוביים - השתייכות לקבוצה, התנדבות משותפת ושותפות גורל - וגם צדדים שליליים - כמו עלייתן של תנועות פוליטיות קיצוניות.
|
|
|
|
אנחנו נהיה טרודים פחות בהשלכות ויותר בתופעה עצמה.
|
|
|
|
|
|
| Authority\Explicit Request | No | Yes |
|
|
| --- | --- | --- |
|
|
| Non-Authority | Conformity | Compliance |
|
|
| Authority | Conformity | Obedience
|
|
|
|
|
|
|
|
| גורם/בקשה מפורשת | לא | כן |
|
|
| --- | --- | --- |
|
|
| לא סמכותי | תואמנות | היענות |
|
|
| סמכותי | תואמנות | ציות |
|
|
|
|
|
|
**תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.
|
|
|
|
# סוגי תואמנות
|
|
|
|
## אוטומטית
|
|
|
|
### חיקוי
|
|
|
|
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
|
|
|
|
[James (1890)](https://psycnet.apa.org/record/2020-15291-001)[^1] קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות.
|
|
מאז התגלו נוירוני המראה - תאי עצב במוח שמעוררים כשאנחנו עושים פעולה מסוימת וגם כשאנחנו צופים במישהו אחר עושה את הפעולה.
|
|
|
|
[Chartrand & Bargh (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-05479-002) עמדו על *אפקט הזיקית*. בניסוי שלהם, שני נבדקים (האחד משתף פעולה) שבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק (לכאורה) ממחקר ראשוני. משתפי הפעולה התחלפו בין שני חלקי הניסוי, כאשר כל אחד ממשתפי הפעולה עושה פעולה בולטת - שפשוף הפנים או נדנוד הרגל. החוקרים בדקו את מספר הפעמים שהנבדק יחקה את ההתנהגות הזו. הנבדק אכן חיקה את ההתנהגות באופן לא מודע.
|
|
|
|
|
|
[Hasler et al (2017)](https://doi.org/10.1371/journal.pone.0174965) השתמשו במציאות וירטואלית בכדי לבדוק תואמנות אוטומטית. בניסוי השתתפו רק נבדקות, ובהדמיית המחשב הן הוקצו פעם לדמות לבנה ופעם לדמות שחורה, והן הוקצו לאינטרקציה עם דמות אחרת - פעם דמות לבנה ופעם דמות שחורה. הנבדקת (בניסוי השתתפו רק נשים) ובת זוגה הוירטואלית תיארו תמונות יומיומיות שהוצגו להן. בניסוי נספרו התנהגויות של חיקוי - נגיעה בפנים, נגיעה ביד, נגיעה בירך, גירוד מרפק וכו').
|
|
|
|
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
|
|
|
|
#### למה זה קורה?
|
|
|
|
- חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
|
|
|
|
חיקוי חזק יותר כאשר יש לנו מניע להשתייך ולתקשר עם אחרים. אנחנו מחבבים יותר אנשים שמחקים אותנו (בהינתן שזה נעשה באופן לא מודע\עדין - בגלוי זה מרגיז). חיקוי מוביל לאינטראקציה נעימה יותר.
|
|
|
|
בניסוי השני של [Chartrand & Bargh (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-05479-002), שני הנבדקים (אחד משתף פעולה) ישבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק ממחקר ראשוני. אלא שהפעם, *משתף הפעולה* הנוחה לחקות את *הנבדק* - סידור השיער, גירוד וכו' - בצורה לא מאוד גלויה. בתנאי הביקורת, לא התקבלה הנחיה כזו.
|
|
|
|
לאחר מכן, הנבדקים נשאלו עד כמה הם מחבבים את הנבדק השני (משתף הפעולה), ועד כמה האינטרקציה עמו הייתה נעימה.
|
|
|
|
| מדד\חיקוי | חיקוי | לא חיקוי |
|
|
| --- | --- | --- |
|
|
| חיבה | 6.62 | 5.91 |
|
|
| אינטרקציה נעימה | 6.76 | 6.02 |
|
|
|
|
כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
|
|
|
|
### הטרמה
|
|
|
|
[Epley & Gilovich (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-15090-003) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות.
|
|
|
|
לאחר מכן הנבדקים שוחחו עם נבדק אחר (משתף פעולה) שסיפר להם שהניסוי היה מעניין ומהנה.
|
|
|
|
לבסוף הנבדקים התבקשו לדרג את מידת העניין וההנאה מהניסוי (1-11).
|
|
|
|
כאשר המונחים שסידרו היו קשורים בתואמנות, נבדקים נטו לדרג את ההנאה באופן גבוה יותר, בדומה למשתף הפעולה. מנגד, כאשר סידרו מונחים שקשורות באי-תואמנות, הדירוג של הנבדקים היה נמוך יותר משמעותית - רחוקים יותר מאלו של משתף הפעולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
## אינפורמטיבית
|
|
|
|
## נורמטיבי
|
|
|
|
|
|
[^1]: [ג'יימס הזה](/פילוסופיה/דת/אמונה#הרצון-להאמין) |