Files
study/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md

7.8 KiB
Raw Blame History

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
title description published date tags editor dateCreated
זן true 2024-05-02T10:16:39.717Z פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן markdown 2024-05-02T09:21:02.210Z

מודל, סילבוס {.info}

מצגת {.is-info}

מה זה "זן"?

המערב פוגש את יפן

זן הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל זן? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?

הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.

ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, הגל וכדומה - מבלי שהם מכירים את אריסטו, אפלטון, וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כאור, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה אוריינטליזם.

אוריינטליזם ואוקסידנטליזם

אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית.

כעת, ביפן ערים לחולשות הפילוסופיה המערבית - אך המערב אינו ער לפילוסופיה של המזרח. ביפן עולה גישה שמבקשת להתגבר על החולשות המערביות - מגמה שנקראת אוקסידנטליזם. הפילוסופיה החדשה הזו מכונה זן - הגישה שמאחדת את המזרח עם המערב תוך התגברות על החולשה המערבית.

במערב, בינתיים, מתחולל משבר. חזון הנאורות, המחשבה האנליטית, מתנדף יחד עם העשן של אאושוויץ. לאור זוועות מלחמות העולם, הנאורות, ההגות והדת כולן נחלשות. מתוך ההיחלשות הזו, צומחת הפסיכולוגיה - בהגותם של וואטס, יונג, פרויד וחברים. פסיכולוגים אלו מתחילים להתעניין בתורות המזרח כמקור לחידוש האופק הרוחני המערבי.

ומה הם מוצאים שם?

זן1 .

זן והתרבות המודרנית

בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות2 ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר בקדוש וטמא, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.

רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי3 - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן4 .

הזן מחלחל גם לתרבות הצריכה - במוצרים, בעיצוב, ובכל מה שצריך בשביל למכור; הוא נתפס כמתוחכם, כפשטני. הזן מחלחל לאדריכלות, למותגים, ולמוזיקה5 .

במערב קמים מנזרי זן של ממש, מרכזי תרגול רציניים - שבהם נזירים מערביים שפועלים בדיוק כמו הנזירים ביפן ובסין. הזרם הזה קם בנפרד ובמנותק לזן כפי שהוא מיובא למערב6 .

זוהי דוגמה לאפקט הפיצה - כאשר המהגרים האיטלקים הגיעו לארצות הברית, הם הביאו איתם את הפיצה, ושינו אותה לחלוטין - הפיצה שאוכלים עכשיו בארה"ב שונה לחלוטין מהפיצה האיטלקית המקורית. ופתאום, אחרי שהפיצה כבשה את ארה"ב, האיטלקים ניכסו אותה בחזרה לאיטליה - והפיצה האמריקנית נהפכה לפופולרית באיטליה. ככה גם הזן - הוא חוזר ליפן בסופו של דבר, אחרי התמורות שלו במערב. {.is-info}

מקורות הזן

זן היא הגייה יפנית למילה צ'אן הסינית, שמגיעה מהדהאייהנה (ג'האנה) בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כסאון או טיאן).

הזן הוא זרם בודהיסטי מזרם המהייאנה שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש ככתנועה בעלת זהות עצמאית במאות 9-10. כשאנחנו מדברים על פילוסופיית הזן, אנחנו מדברים על המסורת הזו.

נזירי הזן ביקשו לבדל את עצמם משאר הבודהיסטים בכך שסירבו להתעסק בסוטרות ובטקסים, וביקשו להעביר את החוויה המדיטטיבית באופן ישיר וטהור - מהבודהה, עד לתלמידים כיום. הזן ביקש להעביר, ממורה לתלמיד, את האיכות הבסיסית של מה זה להיות בודהה.

הזן נהפכה לזרם הדומינטי בסין של המאה ה10, ונהפכה לדומיננטית גם ביפן עד לפחות המאה ה17.

אולם, זן לא ייחודית בסוגה בתוך הבודהיזם, ולא בקנה המידה של ההשפעה שהשיגה - ישנם זרמים נוספים שהגיעו להשפעה כבירה, למרות שאף פעם לא שמענו עליהן. אז מה הופך את הזן למיוחד? מדוע דווקא הזן השפיע ככה על המחשבה המערבית?

לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.


  1. יונג אפילו כתב את ההקדמה לכתביו של סוזוקי (ר' מודל), ליבה של פילוסופיית הזן. ↩︎

  2. ובמיוחד ספרים כמו The Dharma Bums (קרואק), Zen and the Art of Motorcycle Maintenance (פירסיג) וI Celebrate Myself (גינסברג). ↩︎

  3. שזה בעיקר מה שהיה אז. חלקם גם למדו אצל סוזוקי, שלימד באוניברסיטת קולמביה כעשור. ↩︎

  4. אך לא כולם - וואטס וסניידר, למשל, הכירו את הזן הרבה יותר לעומק. ↩︎

  5. כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן. ↩︎

  6. בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן. ↩︎