104 lines
7.9 KiB
Markdown
104 lines
7.9 KiB
Markdown
---
|
||
title: אמוציה
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_ב
|
||
- פסיכולוגיה
|
||
- אמוציה
|
||
- רגש
|
||
---
|
||
!!! info "[מצגת](./3.pdf)"
|
||
## מהי אמוציה?
|
||
|
||
זכרו - ב*עברית*, אין הבדל בין *אמוציה*(Affect) ל*רגש* (Emotion).
|
||
|
||
הכוונה ב*רגש* היא **גם** לאמוציה ו**גם** לאפקט - כלומר, גם למימד הרגעי וגם לטווח הארוך.
|
||
אנחנו נשתדל לבצע את ההבחנה הזו, אבל זה מבלבל.
|
||
|
||
|
||
אז, מהי אמוציה?
|
||
|
||
!!! is-info "הגדרה - אמוציה"
|
||
**אמוציה** היא רגש מכוון למושא (אובייקט). האובייקט גורם לשינוי של [תחושות הליבה](../index#תחושות-ליבה) (בהשוואה למצב הקודם), ותחושות הליבה ממשיכות להתפתח ולהשתנות במהלך התגובה הרגשית.
|
||
|
||
|
||
## אמוציות בסיסיות
|
||
|
||
ישנן קבוצה של תיאוריות שמכוננות *רגשות בסיסיים*, עם מעמד מיוחד כאבני הבסיס לחיים הרגשיים.
|
||
|
||
רגשות בסיסיים ניתנים לשילוב והרחבה כך שייצרו רגשות *מורכבים יותר*. הזהות המדויקת של הרגשות הבסיסיים משתנות בין התיאוריות, אבל כולן נשענות על אמות-מידה דוגמת:
|
||
|
||
- חתימה נוירונלית ייחודית
|
||
- נטיות פעולה ייחודיות
|
||
- הבעות פנים ייחודיות
|
||
|
||
### התיאוריה של וויליאם ג'יימס
|
||
|
||
לפי וויליאם ג'יימס (1890), אמוציות הן תפיסה מודעת של התגובה הפיזיולוגית שאנו עוברים לאור גירוי רגשי, שיוצרת את החוויה הרגשית.
|
||
|
||
ג'יימס **לא מבחין** בין חוויה רגשית מודעת לבין רגש : רגש הוא סוג של תפיסה, בדיוק כמו תפיסה פיזיולוגית.
|
||
|
||
הרעיון של ג'יימס היה מהפכני[^1], משום שבתקופתו היה מקובל שרגש מעורר תגובה פיזיולוגית, ולא הפוך.
|
||
|
||
#### ביקורת
|
||
|
||
עוררות פיזיולוגית זהה יכולה להופיע בעקבות רגשות שונים (למשל - קצב לב מוגבר בכעס ובפחד). כמו כן, ייצור מלאכותי של עוררות פיזילוגית (למשל - בזריקת אדרנלין) לא מייצרת (לכאורה) רגשות "אמיתיים". עדות נוספת כנגד ג'יימס היא שפגיעה בקישוריות בין איברים מסוימים למוח לא מונעת רגשות - קרי, ייתכן עיוורון לתחושות הפיזיולוגיות כשלצידו עדיין יש חוויה של רגש.
|
||
|
||
יתרה מכך, ג'יימס לא מזכיר את הרעיון שרגש מופנה כלפי אובייקט כזה או אחר; אנחנו לא *עצובים* סתם[^2], אלא עצובים על *משהו*.
|
||
|
||
### התיאוריה של שכטר
|
||
|
||
שכטר לקח את התיאוריה של ג'יימס ופיתח אותה לאור הביקורת.
|
||
|
||
כאמור, יש עוררות פיזיולוגית בעקבות החשיפה לגירוי הרגשי.
|
||
בשלב השני, יש *פירוש* של העוררות הפיזיולוגית בעקבות המאפיינים של הגירוי הרגשי *המסוים*.
|
||
|
||
אולם, כמו ג'יימס, שכטר *לא* מבחין בין חוויה רגשית מודעת לרגש ממש - לחוות שאתה עצוב *זה* להיות עצוב.
|
||
|
||
שכטר ניסה לאושש את התיאוריה בניסוי.
|
||
|
||
[Schachter & Zinger, 1962](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/h0046234) הזריקו לנבדקים אדרנלין (שגורם לעוררות פיזיולוגית). חלק מהנבדקים הוצבו בחדר עם אדם שמח, וחלק עם אדם כועס.
|
||
|
||
נבדקים בחדר עם האדם השמח דיווחו על שמחה, ולהיפך.
|
||
|
||
עדות נגד התוצאות האלו היא שחשיפה חוזרת לגירוי גורמת לעלייה באהדה כלפי אותו גירוי, אפילו כשהוא מוצג באופן תת-סיפי (ללא זיהוי מודע של הגירויים). מכך מסיקים כי אין צורך ברכיב קוגניטיבי (הפרשנות) על מנת לעורר רגש.
|
||
|
||
### תיאוריות הערכה
|
||
|
||
קבוצה של תיאוריות - *תיאוריות הערכה* (Appraisal theories) - לוקחות את רעיון הפרשנות של שכטר רחוק יותר. תיאוריות אלו מציעות שהרבה מהפרשנות היא אוטומטית או לא מודעות - הפרשנות היא בראשיתה לא-מודעת וזהו חלקה הארי, והפרשנות המודעת היא החלק האחרון, סוף התהליך.
|
||
|
||
כלומר, יש לנו קריטריון ברור למה מעורר בנו רגש ומה לא (אחרת היינו הולכים בעולם ומתחרפנים). רק גירויים שעוברים את הסף מקבלים פרשנות *מודעת*.
|
||
|
||
התהליך המודע, בסוף ההערכה, הוא זה שמאפשר לנו לקשר ולשיים את הרגש (*פחדתי כי הגיע דוב*).
|
||
|
||
התיאוריות חלוקות ביניהן בנוגע לשאר הרכיבים האמוציונליים, אבל חולקות את הרעיון הכללי הזה.
|
||
|
||
התיאוריות האלו *דוחות* את הרעיון של ג'יימס ושכטר לפיו הרגש הוא ההערכה המודעת; רגש הוא מכלול ש*מכיל* את החוויה הרגשית המודעת, ולא אותו הדבר ממש. המשמעות היא, שבבואנו לחקור רגש, יש הרבה יותר רכיבים שאנחנו צריכים להבין ולחקור - ולא רק את החוויה המודעת.
|
||
|
||
הסיווג והנוכחות של הרגש הוא מאוד מצבי - אותם הגירויים יעוררו רגשות שונים, אם בכלל, במצבים שונים. תיאוריות הערכה מציבות כמה *משתני הערכה*, דוגמת
|
||
|
||
- רלוונטיות המטרה עבורי
|
||
- תואמות המטרה
|
||
- ועוד...
|
||
|
||
### Affect Program Theory
|
||
|
||
תיאוריה זו טוענת שלכל [רגש בסיסי](#אמוציות-בסיסיות) יש אות עצבית ייחודית (וככה מבחינים ביניהם - בדומה לתיאוריה של אקמן, שמבחינה בין רגשות בסיסיים לפי הבעות פנים אוטומטיות).
|
||
|
||
האות הוא תוצאה של תהליך אבולוציוני שמטרתו לשרת פעילות הסתגלותית מסוימת (למשל - פחד: לברוח). לכל אות עצבית יש גירוי מסוג מסוים אשר מעורר אותה, וכאשר האות מעוררת, היא גוררת איתה נטיות פעולה מסוימות, תגובות מסוימות, וחוויה רגשית מסוימת.
|
||
|
||
התיאוריה מניחה את נכונות קבוצות התיאוריות של רגשות בסיסיים. ישנן עדויות בספרות השנויות במחלוקת עזה לקיומם של מעגלים עצביים מסוימים.
|
||
|
||
|
||
### Barret's Conceptual act theory
|
||
|
||
ברט מחלקת את התהליך לשני רכיבים - הראשון הוא גירוי מעורר תחושת ליבה; והשני הוא סיווג של אותה תחושת הליבה. תוצר התהליך הוא החוויה הרגשית. בעיניי ברט, *עצם הסיווג* של תחושות הליבה הוא בעצמו סוג של תפיסה.
|
||
|
||
|
||
!!! success "ראו גם"
|
||
[Barret, TED - You aren't at the mercy of your emotions -- your brain creates them](https://www.ted.com/talks/lisa_feldman_barrett_you_aren_t_at_the_mercy_of_your_emotions_your_brain_creates_them)
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: אם כי לא הסנונית הראשונה: גם [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) הזכיר את סדר האירועים הזה.
|
||
[^2]: *ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף* |