150 lines
13 KiB
Markdown
150 lines
13 KiB
Markdown
---
|
||
title: קונטיננטלית
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_ב
|
||
- פילוסופיה
|
||
- קונטיננטלית
|
||
---
|
||
!!! info "חומר הקורס"
|
||
|
||
|
||
## תוכן העניינים
|
||
|
||
### [מבוא]()
|
||
|
||
### [ניטשה](./ניטשה)
|
||
|
||
## מבוא
|
||
|
||
**פילוסופיה קונטיננטלית** היא הפילוסופיה שהתפתחה באירופה - ובפרט, בגרמניה ובצרפת - במאות ה19 וה20, כנגד הפילוסופיה האנליטית[^1] שהתפתחה בוינה, אנגליה וארצות הברית.
|
||
|
||
פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) ו כפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*, מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
|
||
|
||
עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](/פילוסופיה/יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה.
|
||
|
||
פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2] -
|
||
|
||
- מה אני יכול לדעת?
|
||
- מה אני אמור לעשות?
|
||
- למה אני יכול לקוות?
|
||
- מהו אדם?
|
||
|
||
|
||
פילוסופיה קונטיננטלית מכונה לעיתים **ניאו-קנטיאנית** או **פוסט-קנטיאנית**, משום שהיא מגיבה ככלל להגות של קאנט.
|
||
|
||
המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
|
||
|
||
|
||
## הוגים מרכזיים
|
||
|
||
### דקארט - שיטה חדשה לפילוסופיה
|
||
|
||
[רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* -
|
||
|
||
> the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"
|
||
>
|
||
> > Discourse, III
|
||
|
||
דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**.
|
||
|
||
> \[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...
|
||
>
|
||
> > Discourse, IV
|
||
|
||
היוונים, חושב דקארט, לא חשבו מספיק לעומק על *איך לעשות פילוסופיה* - איש מהם זולת הספקנים לא עסק ממש ב*שיטה* של עשיית הפילוסופיה. הספקנים השתמשו בספק כאמצעי להשגת *אטאראקסיה*[^3] - שלוות נפש - בכך שאם מוצאים טיעונים מספקים בעד ונגד כל עמדה, משוחררים מהצורך להמשיך לחפור, משהים שיפוט - ונשארים שלווים. דקארט, לעומתם, משתמש בספק כדי לכונן ידע *חיובי*.
|
||
|
||
דקארט נשען על המתמטיקה ועל הגיאומטריה לכינון ידע חיובי, משום שהן מכילות ידע ודאי ומוחלט, מהגדרה. המתמטיקה היא דוגמה ל*סוג* הידע שדקארט מחפש - ידע ודאי ומוחלט.
|
||
|
||
הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/הגיונות#הקוגיטו) -
|
||
|
||
> I think therefore I am
|
||
|
||
|
||
> **I knew** that I was a **substance** the whole **essence** or nature of which is to **think**
|
||
>
|
||
> > Discourse, IV
|
||
|
||
על בסיס ה*קוגיטו* דקארט מתיימר להוכיח את ה*עצם* (substance) וה*מהות* (essence) של הקיום.
|
||
|
||
|
||
עבור דקארט, השאלה השנייה - *מה אוכל לעשות?* - נשארת ברקע. הוא מקדיש את ה*הגיונות* לסורבון, שדגלו בפילוסופיה אריסטותלית שכנגדה דקארט התקומם:
|
||
|
||
> Few people would prefer what is right to what is expedient if they did not fear God.
|
||
|
||
> We know that clear and distinct things are true "only because God is or exists, and that He is a Perfect Being"
|
||
>
|
||
> > Discourse, IV
|
||
|
||
|
||
ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
|
||
|
||
### קאנט - הגבלת התבונה לניסיון
|
||
|
||
בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
|
||
|
||
לכן, קאנט מבצע *מהפכה קופרניקאית* - במקום לבחון כיצד *אנחנו* יכולים להכיר את *העולם* - איך העולם מותיר *בנו* חותם - קאנט בוחן קודם כל *אותנו*: איך בכלל אנחנו יכולים להכיר דברים? זו השאלה הראשונה של קאנט.
|
||
|
||
קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
|
||
, דרך [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
|
||
|
||
הדרך היחידה להימנע מהמבוי הסתום, מה*מעגל הקרטזיאנית*, היא להבין *מה בכלל אנחנו יכולים להבין* בכוח התבונה - ולכן שאלות כמו *האם יש אלוהים* **הן לא שאלות פילוסופיות** עבור קאנט, משום שהם **חורגות מכוח הניסיון**.
|
||
|
||
בגדול - אתה לא יכול להיות גלילאו, אבל אתה לא יכול לדעת את אלוהים.
|
||
|
||
|
||
לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* -
|
||
|
||
> It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will
|
||
>
|
||
> > *Groundwork*
|
||
|
||
עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
|
||
|
||
קאנט מכונן את ה**אידיאליזם הטרנסנטנדטלי**. היכן שהפרט הקרטזיאני הוא בלתי-מוגבל בתבונתו, הפרט הקנטיאני מוגבל בהרבה; יש לו ידע סינתטי אפריורי שבאמצעותו הוא יכול להכיר את התופעות, אבל לא את הדברים ממש. כך הוא מקשר גם בין *רצון* ל*תבונה* - אני יכול לרצות את מה שתבוני - ומשאיר מקום לאמונה, משום שבאמת ובתמים יש מה שאני *לא יכול לדעת*, שאני יכול להאמין בו
|
||
|
||
> Deny knowledge to make room for faith
|
||
|
||
עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות.
|
||
|
||
|
||
### הגל - תודעה כדיאלקטיקה
|
||
|
||
[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט.
|
||
|
||
> Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*
|
||
>
|
||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||
|
||
|
||
עבור הגל, האדם הוא **דיאלקטי** - בשיח עם משהו - אנחנו מוגדרים ממש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בידי אחרים. האדם לא קיים בחלל החיצון, כמו האדם הקרטזיאני. התודעה מטבעה, אומר הגל, היא בין-פרטים - אינטרסובייקטיבית.
|
||
|
||
> Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle
|
||
>
|
||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||
|
||
|
||
כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית.
|
||
|
||
> The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course.
|
||
>
|
||
> > Introduction to the Lectures on the Philosophy of History
|
||
|
||
|
||
> \[...] World history is the necessary developments of the elements of Reason \[...] It is the display and actualization of the universal Spirit
|
||
>
|
||
> > Philosophy of Right
|
||
|
||
כלומר, ה*תבונה* עצמה הולכת ומתפתחת באמצעות ה*השמה לעל* - הרומאים לא יכלו להבין מדוע הברברים שהפילו את רומא הם תבוניים; רומא הייתה חייבת להישרף כדי שהתבונה תצטלל. ההיסטוריה מסתיימת, סבור הגל, כשהתבונה מצטללת מספיק כדי להתעורר ולהיהפך למודעת לעצמה.
|
||
|
||
הרעיון של פילוסופיה כאינטרסובייקטיבית הוא, במידה רבה, הרעיון המייסד של פילוסופיה קונטיננטלית. לעומתו, הרבה אנשים חושבים ש,רגע, קאנט מבין את כל העסק הזה, של מדע - יותר טוב מהגל - אולי כדאי לחזור להגות שלו? ושם נוצרו גם האנליטים.
|
||
|
||
הגל מכונן את התבונה כאינטרסובייקטיבית, נובעת משלילה, ואת ההיסטוריה כתבונית, ואת התבונה כהיסטורית.
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
|
||
[^2]: אין ביקורת רביעית, אנתרופולוגית.
|
||
[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](/כלליים/יוונית)) |