251 lines
13 KiB
Markdown
251 lines
13 KiB
Markdown
---
|
||
title: מיומנויות יסוד בפילוסופיה
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-22T09:27:29.351Z
|
||
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, מיומנויות יסוד, סיכום, סמסטר ב
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מודל (א')](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46118), [ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=48782)
|
||
{.info}
|
||
|
||
|
||
> [מטלת כתיבה 1](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_1.docx), [2](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_2.docx), [3](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_3.docx), [4](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_4.docx)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
בפילוסופיה, לעומת טקטסים אומנותיים ושיריים, הטקסטים הם *טיעוניים* - מטרתם היא להעביר מידע בצורה התמציתית והמדויקת ביותר. כדי להבין מהם טקסטים פילוסופיים וכיצד לגשת אליהם, צריך להגדיר כמה מושגי יסוד.
|
||
|
||
# מילים ככסות למושגים
|
||
|
||
**מילה** היא הכיסוי הלשוני למושג שאותו אנחנו רוצים להגדיר.
|
||
**דימוי** הוא התמונה העולה בעיני רוחנו כשאנחנו מדברים על אותה המילה.
|
||
**מושג** הוא המשמעות של המילה שאנחנו אומרים - ה- *בשר*, הרעיון שאנחנו מנסים להעביר.
|
||
**מושא** הוא הדבר במציאות עליו אנחנו מדברים.
|
||
|
||
למשל המילה - חתול.
|
||
|
||
**חתול** הוא המילה. המילה יכולה להיות גם מילה נרדפת, או מילה בשפה אחרת (cat). כשאני אומר הן חתול והן cat, אני מדבר על אותו הדבר בדיוק - למרות שהצלילים שונים.
|
||
**דימוי** הוא החתול שעולה לי בראש כשאני אומר 'חתול'. העלאת הדימוי היא בלתי רצונית - כל האנשים בעולם יחשבו על חתול מסוים כשאומרים להם 'חתול'. החתול שלי בוודאי שונה משלך, אבל לתקשורת יומיומית זה בהחלט מספיק טוב.
|
||
|
||
**מושג** הוא החיה חתול - יצור חי ממשפחת החתוליים שחי בעיר ואוכל טונה. זה מה שאני מנסה להעביר כשאני אומר 'חתול'.
|
||
|
||
והמושא?
|
||
חתול, במציאות.
|
||
|
||
יש שתי סוגים של מילים שצריך להיות ערים אליהם:
|
||
## מילים נרדפות (סינונימיות)
|
||
לעיתים, יש למושג אחד כמה מילים שמתארות אותו. 'ירח', 'סהר' ו'לבנה' מתארים את אותו הדבר - הגוף השמימי שמרחף בסמיכות לכדור הארץ. במילים טענות ניתן להשתמש בפילוסופיה, בהינתןן שהמשמעות שלהן *באמת* אינה שונה.
|
||
|
||
## מילים בעלות משמעות כפולה (הומונימיות)
|
||
לעומת זאת, יש מילים שמייצגות יותר ממשמעות אחת - דוגמת 'כדור'.
|
||
|
||
איזה כדור?
|
||
כדור של רובה?
|
||
כדור כדורסל?
|
||
כדור של תרופה?
|
||
|
||
ממילים אלו יש להיזהר ולהישמר בטקסטיים פילוסופיים - כדי לבסס אותן, הן חייבות להיות מבוססות בהקשר.
|
||
|
||
|
||
# משפטים ככסות לטענות
|
||
נקודת הפתיחה שלנו אינה מילה לרוב - אנשים לא מדברים במילים בודדות.
|
||
חתול.
|
||
מה איתו? מה עם החתול?
|
||
|
||
החתול הוא צמרירי. זהו **משפט**.
|
||
|
||
המשפטים הם לטענות כפי שהמילים הם למושגים. במקרה הזה, אני *טוען* שהחתול הוא צמרירי. אבל מה זה טענה בכלל?
|
||
|
||
לפי אריסטו, טענה היא משהו שאפשר להגיד עליו שהוא אמת או שקר.
|
||
במקרה הזה, או שהחתול צמרירי - או שלא. לכן זוהי טענה.
|
||
|
||
שאלות וציווים למשל, אינם טענות.
|
||
|
||
# טענות כמרכיב של טיעונים
|
||
|
||
טיעונים הם שרשרת של טענות שמובילות לטענה כוללת יותר.
|
||
למשל:
|
||
|
||
- האוטובוסים בישראל מאחרים
|
||
- האוטובוסים בישראל מלוכלכים
|
||
- האוטובוסים בישראל לא מגיעים להרבה מקומות
|
||
- התחבורה הציבורית בישראל אינה טובה
|
||
|
||
כל אחד מהמשפטים האלה הוא טענה בפני עצמה - אך הם מובילים לאיזושהי מסקנה מתבקשת. למרות שלא אמרתי את המשפט האחרון במפורש, כל מי שקורה את המשפטים שקדמו לי יידע שלשם אני חותר. זהו **טיעון**.
|
||
|
||
לא כל שרשרת של טענות הם טיעון. 'היום יום שלישי', 'מלפפונים זה פאסה' ו'לסוסים יש ריח רע' הם כולם טענות. אבל הן לא מובילות לשום משפט רביעי - אין כאן טיעון.
|
||
|
||
|
||
# צורות טיעון
|
||
ישנן 3 צורות טיעון עיקריות:
|
||
- **דדוקציה** - היסק מהכלל לפרט. לרוב זוהי צורת הטיעון החזקה ביותר.
|
||
- **אינדוקציה** - היסק מהפרט לכלל
|
||
- **אנלוגיה** - השוואה
|
||
|
||
יש לשים לב שאף אחת מהסוגים האלו אינו מושלם - בכולם יש כשלים וחולשות.
|
||
|
||
## כשלים בטיעונים דדוקטיביים
|
||
ישנם כמה כשלים בטיעונים דדוקטיביים סביב **כשלים בניסיון לבסס הנחות מוצא**:
|
||
### **רגרסיה אינסופית**
|
||
מה מונע ממני להמשיך לפקפק בהנחת היסוד עד אינסוף?
|
||
שים לב לסילוגיזם הזה:
|
||
```
|
||
כל היוונים הם בעלי חיים
|
||
כל בעלי החיים הם בני תמותה
|
||
/כל היוונים הם בני תמותה
|
||
```
|
||
|
||
אבל מי אמר ש`כל היוונים הם בעלי חיים?`
|
||
אין דבר המונע ממני לפקפק עד אינסוף, ולהשאיר את כל השרשרת באוויר!
|
||
|
||
|
||
### **תלות הדדית**
|
||
הנחות היסוד שלי תלויות זו בזו בצורה מעגלית.
|
||
```
|
||
יש אלוהים כי כך רשום בכתבי הקודש
|
||
כתבי הקודש אמיתיים כי כך אמר האלוהים
|
||
/יש אלוהים
|
||
```
|
||
|
||
### **הנחת המבוקש**
|
||
|
||
```
|
||
|
||
```
|
||
|
||
חשוב לשים כאן לב להבדל בין טענות **עקרניות** ל**היפותזות**.
|
||
|
||
ב**עיקרון**, ערך האמת של הטענה ידוע בוודאות, באופן חד משמעי שאינו דורש הוכחה.
|
||
ב**היפותזה**, ערך האמת של הטענה אינו ידוע בוודאות.
|
||
|
||
**אפיסילוגיזם** מטפס מהנחה להנחה. אפלטון קרא לזה *לטפס לראשית הידיעה* - מאפיין פילוסופי.
|
||
**פרוסילוגיזם** גוזר מסקנה ממסקנה. הפרוסילוגיזם הוא מאפיין מדעי.
|
||
|
||
## כשלים בטיעונים אינדוקטיביים
|
||
דוגמא לטיעון אינדוקטיבי:
|
||
```
|
||
אריסטו יווני והוא מת
|
||
אפלטון יווני והוא מת
|
||
/כל היוונים הם בני תמותה
|
||
```
|
||
זהו כמובן טיעון בטל.
|
||
|
||
זוהי בעיה בסיסית בטיעונים אינדוקטיביים - גם ככל שכל המקרים הפרטיים נכונים, מספיק רק מקרה פרטי שגוי אחד להפיל את המסקנה.
|
||
|
||
למעשה, אינדוקציה היא **תמיד** בטלה מהסיבה הזו, מלבד המקרה הפרטי של **אינדוקציה שלמה** - שבה נבדקו *כל* המקרים הפרטיים.
|
||
|
||
## כשלים בטיעונים אנלוגיים
|
||
דוגמא לטיעון אנלוגי:
|
||
```
|
||
בכדור הארץ יש אטמוספרה עשירה בחמצן שתומכת בחיים
|
||
בירח X של פלוטו יש אטמוספרה עשירה בחמצן
|
||
/ייתכנו חיים בירח X של פלוטו
|
||
```
|
||
גם זהו טיעון בטל - למרות שהגזירה נכונה, יש אפשרות שההנחות נכונות והמסקנה שקרית. יכול להיות למשל שבירח X אין מים ולכן לא ייתכנו שם חיים כלל.
|
||
|
||
# מהלכים לוגיים
|
||
ישנן שתי סוגי הגדרות (לקסיקליות - של השפה):
|
||
- **נומינלית** (שמנית)
|
||
- **ריאלית** (ממשית)
|
||
|
||
וכמה ***מודוס***-ים (אופנים):
|
||
- **פוננדו**
|
||
- - **פונננס** - *חיוב על-ידי חיוב*
|
||
```
|
||
p > q
|
||
/p
|
||
------
|
||
q
|
||
```
|
||
- - **טולנס** - *שלילה על-ידי חיוב*
|
||
```
|
||
(p&q)~
|
||
/p
|
||
------
|
||
q~
|
||
```
|
||
- **טולנדו**
|
||
- - **פוננס** - *חיוב על-ידי שלילה*
|
||
```
|
||
p|q
|
||
/p~
|
||
------
|
||
q
|
||
```
|
||
- **טולוס** - *שלילה על-ידי שלילה*
|
||
```
|
||
p>q
|
||
/q~
|
||
------
|
||
p~
|
||
```
|
||
> המלצה: קרא את *38 דרכים לנצח בויכוח* מאת ארתור שופנהאואר
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
|
||
## 'דחליל'
|
||
1. א'
|
||
2. סייג
|
||
3. הסרת סייג
|
||
4. א'
|
||
|
||
## הומונימים \ סינונימים
|
||
|
||
דוגמא מהטקסט של הובס - משחק על מושג ה'שווין'
|
||
- זהות
|
||
- דמיון
|
||
|
||
בטענה, הובס מדבר על הדימיון, ובטענת הנגד מציף את הזהות. מששולל את זו, מבסס את טענתו.
|
||
(הכסות - *אינטנציה* - של המושג של הובס רחבה בהרבה משל יריבו, וזו המחלוקת).
|
||
|
||
**אנטיממה** - טיעון שאחת מהנחותיו חסרה\מובלעת (ר' - הטיעון של דקארט מ'מדיציות על פילוסופיה ראשונית' נגד הביטחון בחושים).
|
||
|
||
המהלך של דקארט:
|
||
```
|
||
1. מקור כל הידע - החושים
|
||
2. החושים מטעים
|
||
3. אין לסמוך על מה שמטעה
|
||
\
|
||
אין למסוך על החושים (מובלע)
|
||
> (נבלע)
|
||
ספקנות
|
||
```
|
||
## בהירות
|
||
- דסקורסיבית (ע"י מושגים)
|
||
- אסתטית (המחשות, דוגמאות)
|
||
|
||
|
||
---
|
||
|
||
> מלבד זאת אני מבחין, כי סגולה זו של דימיון המצויה בי, באשר היא נבדלת מיכולת התפיסה, אינה הכרחית בשום-אופן לטבעי או למהותי, כלומר למהותה של רוחי; גם אילו כלל לא הייתה בי, אין ספק שבכל זאת היתי נותר כשם שאני עכשיו: ולפיכך נראה כי ניתן להסיק, שהיא תלויה בדבר מה הנבדל מרוחי.
|
||
\- דקארט, *הגיונות,* פרק שישי
|
||
|
||
ננתח את הטיעון הזה:
|
||
> ~~מלבד זאת אני מבחין כי~~ ***סגולה זו*** של דימיון ^נושא^ המצויה בי, באשר היא נבדלת מיכולת התפיסה, אינה הכרחית בשום-אופן לטבעי או למהותי, כלומר למהותה של רוחי *(הדימיון שנבדל מתפיסה אינו הכרחי למהות רוחי)*; גם אילו כלל לא היתה בי, אין ספק שבכל זאת הייתי נותר כשם שאני עכשיו *(שכן, היעדרה אינו פוגע במהותי - נימוק על דרך השלילה)*: **ולפיכך** נראה כי ניתן להסיק, ***שהיא*** ^(סגולת^ ^הדימיון)^ תלויה בדבר מה הנבדל מרוחי *(הדימיון תלוי במשהו שונה מרוחי - מסקנה)*.
|
||
|
||
המסקנה: הדמיון תלוי במשהו שונה מרוחי.
|
||
|
||
> ר' גם: ג'ון סטיוארט מיל, *שעבוד האישה*, 49, אנלוגיה
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
|
||
# דוגמא - ברי גרטלר
|
||
|
||
> [טקסט נדון - להגנת דואליזם גוף-נפש](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
הפסקה הראשונה - מוזחת בשלמותה (נהוג בציטוטים ארוכים - מעל 3 שורות) ללא מרכאות.
|
||
|
||
דרך זו היא דרך טובה להתחיל מהלך - ציטוט המציג לראשונה את העמדה הנידונה, שמיד אחריה מתחיל גוף הדברים.
|
||
|
||
גרטלר בוחרת בציטוט זה להציג את העמדה שמנגד בצורה חזקה - ובכך מציבה לעצמה את ה'דחליל' שאותו תתקוף בעמדתה.
|
||
|
||
> Surely dualism is the stuff of **fantasy**, an **indulgence** of poets and **daysdreamers**...
|
||
|
||
גרטלר משתמשת בדימויים מורחבים למושג 'פנטזיה', שעלול לעורר חוסר וודאות באשר לטענה (האם יש הבדל בין פנטזיה, למותרות, לחלום בהקיץ?...) להסית מהדיון.
|
||
|
||
פסקה זו מציגה תחילה את העמדה (`How quaint... of science`), ומצדיקה אותה `Though we may occasionally find comfort... our thoughts and feeling...are just as much a part of the brute material order`. הטענה המרכזית הינה שהדואליזם אינו אלא פנטזיה - טענת הדחליל אותה מבקשת גרטלר להפריך.
|
||
|