87 lines
8.2 KiB
Markdown
87 lines
8.2 KiB
Markdown
---
|
||
title: שנאת הפסד
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-14T08:15:19.429Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
# שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
|
||
|
||
ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד.
|
||
|
||
שנאת הסיכון היא החשש שלנו מלהסתכן; שנאת הפסד היא השיפוט המוטעה שלנו בכל החלטה שכרוכה בהפסד. אפילו אם אדם ישקיע בבורסה ויגיע בסופו של דבר לאותו סכום כסף - הוא יתפוס את התהליך כגרוע יותר אם הרוויח הרבה ואז הפסיד לעומת אם פשוט הרוויח. שנאת ההפסד גבוהה משנאת הסיכון.
|
||
|
||
|
||
במה מתבטאת שנאת הפסד? כמה תופעות:
|
||
|
||
# אפקט הבעלות
|
||
|
||
אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו.
|
||
|
||
> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$. מחירות עלה והוא מוערך כיום כשווה 200$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
[Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי:
|
||
|
||
- מוכרים
|
||
|
||
התבקשו לציין עבור מחירים בטווח בין 9.25$- 0.25$ בעבורם הם מוכנים למכור את הספל. ערכו האמיתי היה 6$ - הנבדקים ידעו זאת.
|
||
|
||
- קונים
|
||
|
||
התבקשו לציין עבור מחירים בטווח בין 9.25$- 0.25$ בעבורם הם מוכנים לקנות את הספל.
|
||
|
||
- בוחרים
|
||
|
||
התבקשו לבחור בין ספל לכסף עבור כל ערך בין 0.25- $ 9.25$
|
||
|
||
|
||
חציון המחירים שהתקבל היה כזה:
|
||
|
||
- מוכרים: 7.12$
|
||
|
||
- קונים: 2.87$
|
||
|
||
- בחורים: 3.12$
|
||
|
||
נפח המסחר הנמוך נובע בעיקר מהתנגדות למכור - מחיר המוכרים היה גבוה מידי, מה שניתן לראות במחיר הדומה של הקונים והבוחרים.
|
||
|
||
|
||
ההסבר המוצע הוא במונחי שינוי נקודת הייחוס ושנאת הפסד - הויתור על חפץ כואב יותר מהשמחה לקבלו. המחסר מערב הפסד של מוצר מול רווח כספי. המוצר אצלי, והכסף לא, משמע - מכירה היא הפסד המוצר ורווח כספי. משקל ההפסד גדול יותר מהשמחה על הרווח הכספי - ולכן יש מוטיבציה נמוכה למכור בהיעדר פיצוי הולם.
|
||
|
||
## מחקרים נוספים
|
||
|
||
אפקט הבעלות לא פחת עם הניסיון ולמידת התופעה [Kahneman et al, 1990](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193), התמתן כאשר אנשים לא ציפו להחזיק את החפץ [List, 2004](https://econweb.ucsd.edu/~jandreon/Econ264/papers/List%20EMetrica%202004.pdf), נמצא אצל ילדים [Harbaugh, Krause and Vesterlund, 2001](https://econweb.ucsd.edu/~jandreon/Econ264/papers/Harbaugh%20EconLet%202001.pdf), ואפילו נמצא אצל קופי קפוצ'ון [Santos & Lakshminary and Chen, 2008](https://elsevier-ssrn-document-store-prod.s3.amazonaws.com/06/01/19/ssrn_id877183_code331494.pdf?response-content-disposition=inline&X-Amz-Security-Token=IQoJb3JpZ2luX2VjENj%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEaCXVzLWVhc3QtMSJIMEYCIQCaALc%2FOf1UUJUkq7%2BbIEHA1Vd058WFtu2uVwEyqqC6swIhALt%2F4DwsOUXk%2BpigqwlwF0nAMoywReJZliDq9EnPlU1jKscFCKH%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEQBBoMMzA4NDc1MzAxMjU3IgwqgoQDgyKOQYivVu4qmwUSvIjvmy7HgHN7L4nFD3k5yn0Re5g3aDCxXpua8Z41G8r7cYJPa2YyU5%2Bog7b5zSdHRnGtkVXMCxBD5zcQsYOXRAypE5enGU5RzVZIRGU1E3wHb0D1udcA0uGLcBcpdsN4YopRpDkYEVXK4fNGMElrQBSRLarRU2dEtd32Nud9lAksvpIqNYtJ0%2F2Pr7sk%2Ba7ONkymsynaBGXyBxdUgN7Nz9CGWa5EnQRC1v9G30vDBBKQXNMNaazob4Y1jxGK7Yow1mlvs1Tn1Y4tD76eQvRW%2BI3025tnhxcmi70KrNYe%2F8%2BDoHq86PlsNbjCrtyR0gQX7F8iJrwoW9eTYZUEE744XlvrhU3j2DPMs75pVK8qlBKJZT9ahQIrYflNH6lybXqMs1jID%2BYb%2BAzNjWccAwej7MqQ2kOX2zBLtAjdNnf3kjtuaMbqrvyLelQiKZgKrXxqIHMO%2FG0tP4m3bsitqB6x1K3kjcoBq%2BL9WtGgeMeU0n5Y9YQTa8U2ANDuIjGAB6LC0dfet%2Bx%2FYSxNU%2Bzg4PNEgLIUNQhmY3uk5h%2B7kXGRcsgGEwhh3fYWlleH4PbakjmS5CbyPMsdTKZS9MxwZnoOvCrM7x99mRwqeW9g17wj%2BPVlvRhHJBxjwTwH1QsPmep%2BgUZY7RMjS0UIwvpTqXOlWmNZckouiAHSWRM02Lc%2BrOeKoAoGze9rHKnGp%2B7xoc%2FTPKDbjXxifwVmIc8XoD66Z9eCQc2y%2FA2GaJCSYz6SeEw3vFNZDPyCeUHpuklKE4QgAR2cWT4CMjNFgpCrLdldbiqWJyXcvtFa%2Fq%2FEwPuX49y%2FSNQ%2B6k0hjxuTWOpn3IpUMlaqKNqRg7Dy6J7jeVyiOiSAoa2UUgjXKVTjILAy9HU7G5%2FT6sLQ1%2FOQMNP%2BzbQGOrABXWRZE65iR%2FhzjmffBMaDIwmXpZ%2FpuSkhztkiYYrQ2useGmOz0OEfbL2lPjVca297POZjgqvZJUTNd3GJ%2FUflOGUYAyTMCEYcfEfhd55SmSFLQJeUNBF1g0vbTQGCs2W2uD9bbm7%2BcQcihKbRlcaxR%2FV1Fo6hHu%2BN25dShn62fetoIVV9Eq4P5pwaTbsWS4VH2m95MCHi5EHcZqv5XMxg8cJ9FEcuY0Mm7mSnYJslx2s%3D&X-Amz-Algorithm=AWS4-HMAC-SHA256&X-Amz-Date=20240714T080152Z&X-Amz-SignedHeaders=host&X-Amz-Expires=300&X-Amz-Credential=ASIAUPUUPRWESOLK3LGV%2F20240714%2Fus-east-1%2Fs3%2Faws4_request&X-Amz-Signature=824c63c882951d2c4381244ab6d88baa595e5ed5ce48c3a8d7b346cbcb2f16e2)
|
||
|
||
# סטטוס קוו וברירת מחדל
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל.
|
||
|
||
במודל רציונלי, הסטטוס קוו לא צריך לשחק תפקיד: זה שאפשרות אחת היא במקרה מה שיש עכשיו לא אמור לשנות את הבחירה שלי - אני רוצה לבחור באפשרות הטובה ביותר. בפועל, זה לא המצב. שינויים דורשים מחיר מסוים - מאמץ, מחשבה וכסף; החלופות האחרות אינן תמידית מובנות, ברורות וידועות - באי הודאות יש סיכון; כמו כן יש לחצים חברתיים לשמירת הסטטוס קוו.
|
||
|
||
[Samuelson & Zeckhauser, 1998](https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/rzeckhauser/files/status_quo_bias_in_decision_making.pdf) בדקו את התופעה במחקר שדה.
|
||
|
||
בין 1980-1986 אוניברסיטת הרווארד הציעה לעובדים להחליף את תכניות ביטוח הבריאות הנוכחיות שלהם בתוכניות ביטוח חדשות.
|
||
נמצא שרוב העובדים לא החליפו ונשארו עם ביטוח הבריאות שהיה להם.
|
||
2 סיבות אפשריות:
|
||
1. התוכניות הקיימות נתפסות כיותר אטרקטיביות מהתוכניות החדשות והיו נבחרות, גם אם לא היו הסטטוס קוו.
|
||
2. התוכניות הישנות נבחרות, בעיקר, בשל היותן סטטוס קוו.
|
||
|
||
כדי לבחון סיבות אלו, השוו בין עובדים ותיקים (עם סטטוס קוו) לחדשים (ללא סטטוס קוו) בעלי גיל ודרגה דומים. עובדים שהתקבלו לעבודה לפני 1980 לא שינו את חברת הביטוח, בעוד העובדים החדשים בחרו בחברות ביטוח ממגוון האפשרויות
|
||
מסקנה: בחירות העובדים הוותיקים הושפעו מאפקט הסטטוס-קוו.
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
|