54 lines
5.6 KiB
Markdown
54 lines
5.6 KiB
Markdown
---
|
||
title: מישל פוקו
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_ב
|
||
- פילוסופיה
|
||
- קונטיננטלית
|
||
---
|
||
!!! info "[טקסט - Discipline and Punishment](./Foucault.pdf)"
|
||
|
||
**[מישל פוקו](https://en.wikipedia.org/wiki/Michel_Foucault)** הוא אחד מה[ניטשאנים](./ניטשה) המובילים של המאה ה20, וקרא היטב את [היידיגר](./היידיגר). ההגות שלו היא המשך מרכזי של הזרמים האלה, בניחוח צרפתי.
|
||
|
||
|
||
מישל היה סטודנט יוצא דופן, שנאבק עם קשיים בעקבות הזהות המינית שלו. הוא התחנך עם רבים מהפילוסופים הצרפתים של המאה ה20 כמו [דה בובואר](./בובואר) וסארטר. פוקו נחשף רבות למרקסיזם, גם בניחוח [הגליאני](/פילוסופיה/חדשה/הגל) וגם בניסיון לכונן אותו כגישה מדעית יותר. אחרי תקופת החינוך הראשונה שלו, פוקו מסתובב ברחבי אירופה ומעבר לה - כמו בשוודיה, ובטוניס, ומחפש את עצמו אקדמית.
|
||
|
||
מתוך התקופה הזו פוקו כותב כמה מלהיטיו הראשונים, כמו *Madness and Civilization* ו*The Order of Things*. הוא המשיך לעסוק בפילוסופיה פוליטית, שם נודע בדעותיו המהפכניות ואנטי-ממסדיות, ואפילו ב[פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון).
|
||
|
||
הנטייה המינית שלו מניעה את פוקו לעסוק במיניות, שם הוא מדגים, בדומה לפילוסופיה הפוליטית שלו, שאפילו דברים שנדמים לנו כ"טבעיים" לגמרי כמו מיניות ומשיכה מינית נקבעים במידה רבה מזרמים תרבותיים והיסטוריים.
|
||
|
||
## תקופתו האמצעית
|
||
|
||
בין תקופתו המוקדמת למאוחרת, פוקו התמקד בשיטה ה**גיניאולוגית**, ששאב מניטשה (וכתב את *Nietzche - Geneaology and History*), וככה ממשיך ישירות את הפרויקט שהאחרון החל ב*גיניאולוגיה של המוסר*.
|
||
|
||
> What is found at the historical beginning of things is not the inviolable identity of their origin; it is the dissension of other things. It is the disparity.
|
||
>
|
||
> \[...] to follow the complex course of descent \[...] is to identiy the accidents, the minute deviations \[...] the errors \[...]
|
||
>
|
||
> >NGH, 142
|
||
|
||
גיניאולוגיה, אומר פוקו, מתארת **חוסר הסכמה**, ומלמדת אותנו שהדברים הינם כפי שהם הינם מנסיבות היסטוריות וחברתיות, ויכלו להיות אחרת. גיניאולוגיה לא מתארת את רק ההיסטוריה של *רעיונות*, אלא ממש שינוי תפיסתי, גופני (Herkunft[^1]) - כמו השינוי מגופו של האציל הניטשאני היווני לזה של העבד הנוצרי. הוא עוסק גם ב*היווצרות* (Emergence - *entstehung*[^2]) -
|
||
|
||
> The hazardous play of dominations \[...] the entry of forces \[...] No one is responsible for an emergence, no one can glory in ti, since it always occurs in the interstices
|
||
|
||
ניטשה ופוקו אינם טרודים ב*סובייקט* בודד - כמו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) או [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) אלא בתהליכים כוללים, שאי אפשר להצביע בהם על סובייקט כזה או אחר; אפילו על טקסטים, פוקו אומר שאין להם *מחבר*, אלא רק *שיח* - הבשלה של נסיבות, משחקים של כוחות שמייצרים רעיונות ושינויים חדשים.
|
||
|
||
גיניאולוגיה, חושב פוקו, היא "היסטוריה בפועל", ומטרתה "לנתץ את האחדות של הוויותו של האדם" (לעומת הגל, היידיגר); הוא דוחה תפיסות מהותניות (האדם הוא כזה וכזה, עם מהות כזו וכזו), בטענה שמאחורי כל מהות כזו מסתתרת גיניאולוגיה שיכולה להראות שגם זה מגיע מנסיבות היסטוריות וחברתיות, ולא היה חייב להיות ככה -
|
||
|
||
> Nothing in man - not even his body - is sufficiently stable to esrver as the basis for self-recognition \[...]
|
||
>
|
||
> Knowledge is not made for understanding; it is made for cutting \[...] all knowledge rests upon injustice
|
||
|
||
|
||
הגוף שלנו לא השתנה הרבה שנים - אבל זה לא משנה; אנחנו כבר לא משתמשים בו ותופסים אותו כ*חיות בלונדיניות* כמו שניטשה מתאר, אלא בדרכים אחרות לגמרי. ב*אודיסאה* של הומרוס, למשל, אודיסאוס מוזכר רבות כ*מדבר לליבו*, וכמגייס את ידיו להטיל את הכידון כנגד אויביו - היוונים תפסו את חלקי הגוף כ*נפרדים* ו*עצמאיים* ממש, בעלי יכולות אחרות וכוחות אחרים; הגוף אותו הגוף, אבל התפיסה שונה לגמרי.
|
||
|
||
כמו הגוף, גם *ידע* חסר מהות טבעית; פוקו כותב -
|
||
|
||
> Knowledge is not made for understanding; it is made for cutting \[...] all knowledge rests upon injustice
|
||
|
||
|
||
פוקו מהדהד את הלעג של ניטשה ל"פילוסופים כמומיות", שצוברים ידע מבלי לפעול עמו בעולם; כל ידע, הוא אומר יחד עם הניטשה, הוא סוג של פעולה, הוא ביטוי של עוצמה בעולם.
|
||
|
||
|
||
[^1]: *Descent*
|
||
[^2]: *Emergence* |