7.6 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראיות לקיום האל | true | 2024-05-09T12:07:41.294Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת | markdown | 2024-05-09T11:27:06.000Z |
טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון, טקסט (אקוונוס - חמשת הדרכים) {.is-info}
הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. דקארט, אנסלם, אקווינוס ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן הראייה הקוסמולוגית והראייה האונתולוגית.
יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל:
- טיעונים דדוקטיביים - מהכלל אל הפרט
- טיעונים אינדוקטיביים - מהפרט אל הכלל
- טיעונים אבדוקטיביים1 - המסקנה היא ההסבר הטוב ביותר
ככלל, רוב הטיעונים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של הדת בפרט הם אינדוקטיביים או אבדוקטיביים.
המסקנה - קיום האל - היא לרוב לא הוכחה, אלא ראייה - לא מסקנה מעבר לכל צל של ספק, אלא ההסבר הכי סביר, שהכי קל לקבל.
מה הן מראות? מי זה ומה זה אלוהים? בגדול, יש שני סוגים - אלוהים פילוסופי, או אלוהים מקראי. תיאולוגים ופילוסופיים אולם חולקים את המונח אל, אבל יש פער בינו לבין האל התאולוגי. חשוב לשים לב בכל ראיה - על איזה מן אלוהים אנחנו מדברים.
חלק מההוכחות מניחות אל מסוים, בהגדרה, ואז מנסות לאשרר אותה, ואחרות יתבססו על ראיות ויגזרו מהן את קיום האל2 .
יש בדיון אי-הוגנות מובנית. איך מוכיחים שקיים ברבור שחור? מצביעים על אחד ואומרים, הנה!. איך מוכיחים שלא קיים ברבור ורוד? לא מספיק שלא ראית כזה - לך תוכיח!
לכן, כמו שאמרנו, קשה יותר בהרבה להוכיח שאין אלוהים, ויש פחות הוכחות כאלה.
ועכשיו, צוללים.
הראייה הקוסמולוגית
הוגים כמו אריסטו, אקווינוס, לייבניץ (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)3 .
הגרסא הגרועה
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
- לכל דבר יש סיבה (עקרון הטעם המספיק - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
- העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה)
- לכן, יש סיבה לעולם בום, יש אלוהים.
גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - מה הסיבה לאלוהים? למה עצרנו פה? {.is-danger}
אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל.
-
לא יכולות להיות שרשראות סיבתיות אינסופית או מעגלית. הרי כל שרשרת חייבת להתחיל מאיפושהו - אחרת הכל תלוי באוויר.
-
לכן, יש סיבה ראשונית.
אבל רגע! אמרנו שלכל דבר יש סיבה, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - סיבה בלי סיבה? צולע! הטיעון אכל את עצמו! {.is-danger}
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
הגרסא הלא-גרועה
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות קונטינגטניות (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות הכרחיות (כל רווק הוא לא נשוי - אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת). אי אפשר לשאול למה רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה.
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
- לכל דבר קונטינגנטי יש סיבה
- קיום העולם הוא קונטינגנטי
- חייבת להיות לכך סיבה
- שרשרת סיבתיות קונטינגנטית אינה יכולה להיות אינסופית בשרשרת קונטינגנטית - השרשרת עצמה צריכה הסבר - הסבר הכרחי שמתחיל אותה.
- וההסבר הזה? גבירותיי ורבותיי, אלוהים4 . אנחנו לא יודעים עליו כלום - רק שהוא ישנו.
אבל יש פתח נוסף.
עקרון הטעם המספיק
דיוויד יום5 אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על סיבתיות - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא מחוץ למערכת. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו המציאות, האל - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
ישנו ויכוח מפורסם של ראסל ברדיו הבריטי עם כומר. ראסל אומר לכומר, ראסל קיים כי לראסל יש אמא. אמא של ראסל קיימת כי לאמא של ראסל יש אמא. אם נמשיך ככה, המסקנה המתבקשת היא שלמין האנושי בכלל יש אמא - שזו מסקנה מגוחכת, לדעתו. לפיכך מציג ראסל את אלוהים כעובדה שרירותית (brute fact).
רוב הראיות הקוסמולוגיות מקבלות את עקרון הטעם המספיק - ובאיזשהו מובן, נופלות על זה5 .
-
תחשבו על זה כמו בלשים - בהינתן בראיות האלו והאלו, ההסבר הכי טוב למה שקרה זה זה (הוא הרוצח!). ↩︎
-
דמיינו שאתם חושבים על איזו חיה עם כל מיני מאפיינים - הוא ככה וככה והוא ירוק והוא נובח - ואז אתם הולכים לחפש כזה. מצד שני, אפשר למצוא עקבות של משהו, ואז לנסות להתחקות עליהם ולהבין מה זה. ↩︎
-
ורבי יצחק, בגרסא מאוד מטופשת שלה - נועם מסיר אחריות ↩︎
-
שימו לב שההוכחה לא מוכיחה אל אחד בהכרח ↩︎
-
אתאיסט בריטי חריף וזחוח, לפי נעם ↩︎