194 lines
13 KiB
Markdown
194 lines
13 KiB
Markdown
---
|
||
title: התקשרות
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-06T09:52:29.259Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||
|
||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||
|
||
> **התקשרות** -
|
||
{.info}
|
||
|
||
|
||
[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
|
||
|
||
|
||
# מקורות השפעה
|
||
|
||
בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.
|
||
|
||
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
|
||
|
||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||
|
||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||
|
||
## הקופיפים של הארלו
|
||
|
||
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
|
||
|
||
|
||
הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":
|
||
|
||
- אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה
|
||
|
||
- אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה
|
||
|
||
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
|
||
|
||
## הילדים של רוברטסון
|
||
|
||
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1].
|
||
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
|
||
|
||
- התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר
|
||
|
||
- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
|
||
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
|
||
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.
|
||
|
||
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
|
||
|
||
## אתולוגיה
|
||
|
||
בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].
|
||
|
||
לורנץ וטיברגן מגדירים *אינסטינקט* כ:
|
||
|
||
- התנהגות לא נלמדת
|
||
|
||
- משתחררת על ידי גירוי מסוים (releaser)
|
||
|
||
- לא כללית, אלא ייחודית למין
|
||
|
||
ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:
|
||
|
||
- דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)
|
||
|
||
כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור
|
||
|
||
- Goal-set or goal corrected behaviour
|
||
|
||
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.
|
||
|
||
## התקשרות כהחתמה
|
||
|
||
> דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. **התקשרות** היא, למעשה, **ה*החתמה* בקרב תינוקות אנושיים** - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.
|
||
|
||
|
||
תהליך ההתקשרות הוא -
|
||
|
||
- מערכת התנהגות מולדת
|
||
|
||
- משרתת מטרה הישרדותית - הגנה מפני איומים
|
||
|
||
- מהווה מטרה - קרבה לדמות מוטבעת
|
||
|
||
- מונעת במערכת אותות מולדים המעודדים אותה
|
||
|
||
חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.
|
||
|
||
# 2 קבוצות של תגובות
|
||
|
||
בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:
|
||
|
||
- התנהגות של אותות
|
||
|
||
כאמור, חיוך, בכי, מלמולים, התרפקות וכדומה
|
||
|
||
- התנהגויות של התקרבות
|
||
|
||
דוגמת התרפקות ואחיזה
|
||
|
||
> אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
# מערכת ההתקשרות
|
||
|
||
הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.
|
||
|
||
> **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך).
|
||
|
||
## 4 שלבי התפתחות
|
||
|
||
1. השלב הקדם-התקשרותי
|
||
|
||
נמשך מלידה עד גיל 8-12 שבועות.
|
||
|
||
שימוש באיתותים כלפי אנשים שונים באופן לא-מובחן. הילוד מאותת הן לאם והן לכל שאר הדמויות, במטרה להיקשר.
|
||
|
||
האותות מעוררות את האינסטינקטים הטיפוליים של הדמות הטיפולית, והדמות הטיפולית מעוררת את האינסטינקטים של התינוק להתקרב - אינטרקציה בין מערכת ההתקשרות למערכת הטיפולית.
|
||
|
||
2. התקשרות בהתהוות
|
||
|
||
נמשכת מגיל 3 עד 6-7 חודשים.
|
||
|
||
התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.
|
||
|
||
# מערכות הפחד והחקירה
|
||
|
||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||
|
||
פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
|
||
|
||
# מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
|
||
|
||
אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל **מערכות ההתחברות** של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות[^5] עם האחר.
|
||
|
||
מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה ב**מערכת הטיפולית** - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון[^6].
|
||
|
||
|
||
# מודל עבודה פנימי
|
||
|
||
ההתקשרות מעצבת את **מודל העבודה הפנימי** שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן.
|
||
|
||
המודל נבנה על סמך התנסויות מסוימות, במיוחד במצבים של סכנה (*נפלתי מהאופניים*), וגם על סמך הכללות לאור אותן התנסויות מסוימות (*אמא דואגת לי*). המודל מוביל לניבוי המצבים בעולם שלאורו שוקלים את דרכי הפעולה השונות ופרשנות המידע.
|
||
|
||
מודל העבודה הפנימי משפיע אפוא על ההתנהגות, הרגשת, דרך עיבוד המידע ואפילו הזיכרון.
|
||
|
||
|
||
המודל הזה הוא **מודל עובד** - תצפיות וחוויות שתואמות את הניבוי שלו יחזקו אותו, וכאלו שלא ישנו אותו (*עד כמה ניתן לשנות אותו?* נברר בהמשך).
|
||
|
||
> וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי
|
||
כדי להביא משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי,
|
||
כמו בית שעומד לההרס,
|
||
או כמו רובינזון קרוזו מן האניה השוקעת לאט
|
||
אל האי, כך אני מוציא מילדותי
|
||
דברים וזכורנות להמשך חיי
|
||
> *יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח*
|
||
|
||
אלא שבניגוד לשיר של יהודה, המודלים האלו לא נגישים לנו - הם נבנו בשלב הטרום-מילולי, ולכן אינם נגישים לנו בצורה מודעת, הכרתית לגמרי.
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
|
||
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
|
||
[^3]: *כ ל* הילדים - ילדים עיוורים, מוזנחים, אוטיסטים - מפתחים התקשרות אם הם יכולים.
|
||
[^4]: עמית מספר, למשל, איך אחרי כל גל אלימות בשדרות, ציוני הבגרות בשנה-שנתיים הבאות יורדים.
|
||
[^5]: כל התנהגות לא ייחודית לכל מערכת - חיוך יכול להיות, בהקשר אחד, התנהגות התחברותית, ובאחר התנהגות חברתית.
|
||
[^6]: המחשבה הזו נכחה במיוחד במחקר של בולבי לאור התקופה הסוערת שבה הוא חי, אחרי מלחמות העולם. |