35 lines
6.5 KiB
Markdown
35 lines
6.5 KiB
Markdown
---
|
||
title: מסה על שכל האדם
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-06T12:47:07.878Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
|
||
---
|
||
|
||
> [טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf)
|
||
{.info}
|
||
|
||
בבקשו לכונן שיטה חדשה, לוק כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
|
||
|
||
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [ההוכחה האונטולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
|
||
|
||
העמדה שמציג לוק ב*מסה* היא **ריאליזם נאיבי**. **ריאליזם**, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית[^4] המבקשת לכונן את *מה שקיים*: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - *באמת יש דברים שם בחוץ*. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - *האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?*, *אולי כל זה חלום?* - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף[^5]. אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת [**תורת הייצוג**](/פילוסופיה/לשון#תורת-הייצוג-של-לוק) - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים[^6]; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא *היא* העקבית יותר אצל לוק.
|
||
|
||
|
||
אנחנו נולדים לוח חלק. ומאיפה מגיעים לנו מושגים לרוח? בשני ערוצים בלבד: **חוש חיצוני**[^8], הקולט דברים מבחוץ, ו**חוש פנימי** - הקולט דברים מבפנים. אולם, החוש הפנימי תלוי בחושים החיצוניים: כל עוד כלום לא *נכנס*, שום דבר לא קורה בפנים. בשונה מדקארט, לוק משרשר את המחשבות בהכרח לקלט חיצוני; אנחנו סבילים בתהליך הזה[^9]. לעומתו, החוש הפנימי הוא פעיל: אנחנו חושבים על דברים, מעבדים אותם, ויכולים לפרק ולהרכיב אותם מחדש, עד גבול מסוים. הפירוק וההרכבה מייצרים **אידאות** - *מושגים*[^10] - לרבות *מושגים פשוטים* ו*מושגים מורכבים*. אנחנו חולקים את המנגנון הזה עם כל שאר החיות; מה מייחד את האדם?
|
||
|
||
לוק סבור שזוהי **ההפשטה**. כשאנחנו פוקחים את העיניים, אנחנו רואים דברים פרטניים. אולם, אנחנו ורק אנחנו יכולים להפיק מהמקרים הפרטיים מושגים כלליים[^11]. ידע ומדע נסמכים על הכושר המיוחד הזה.
|
||
|
||
[^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן
|
||
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
|
||
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
|
||
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם* ו*אמפריציזם*
|
||
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
|
||
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
|
||
[^7]: ו[שפה](/פילוסופיה/לשון) נחקרת כדי לחקור את השכל עצמו.
|
||
[^8]: חמישה חושים בלבד, לוק מדגיש.
|
||
[^9]: דן רואה אותנו; הוא מעדיף לראות דברים אחרים, כמו *פיצות*.
|
||
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
|
||
[^11]: אני רואה אתכם - *פתיתי שלג מיוחדים* - ומכם אני יכול להסיק מושג מופשט - *האדם*. |