docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה

This commit is contained in:
2024-05-23 13:16:43 +03:00
committed by shmick
parent 01c2c5b456
commit 40887653f4

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
description:
published: true
date: 2024-05-23T10:09:46.216Z
date: 2024-05-23T10:16:41.114Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
@@ -102,6 +102,24 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
הרעיון הזה מקביל ללמידת שפה - צריך ללמוד דקדוק והטיות, אבל אם נתקע בהם - לא נצליח לדבר; מרגע שלמדנו לדבר את השפה, או לנהוג - פשוט מדברים, פשוט נוהגים - צריך לשכוח את הטכניקה.
# החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
> If you wear Yao's[^9] clothes, chant Yao's words, and act as Yao acted, then you are simply Yao.
> Mencius[^10] 6b.2
> ללמוד (או לתרגל) ולשוב בכל עת אל הנלמד האין זאת הנאה?
> *מאמרות א1, כץ3*
קונפיוציוס ומנציוס אומרים שלהתמיד בדבר מה קשה - מדיטציה, כושר או פסנתר - מרגע שהם נלמדים מעבר לרמה מסוימת מפסיקים להיות קושי, או אתגר, אלא פשוט אנחנו - דבר טבעי וכיף; זה הופך להיות הטבע שלנו.
הזן לוקחים את הרעיון הזה -
> ריקות היא צורה וצורה היא ריקות (סוטרת הלב)
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה).
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
[^2]: הכוונה ל*חיובי*
[^3]: שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר *אדם*, והימני - *שניים*; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי.
@@ -109,4 +127,6 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
[^5]: מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש *אני* לעומת הבוס או ההורים, *אני* לחברים שווי מעמד ו*אני* לילדים קטנים, נמוכים ממני.
[^6]: סימן ה*יין* וה*יאנג* הסיני המפורסם הוא דאויסטי, ומביע את הרעיון הזה.
[^7]: לא בראשיתו, ולא הוגים גו ג'ואנג-דזה - הם התמקדו יותר בפרט. רק הוגים מאוחרים יותר, שהרחיבו והעמיקו את הדאויזם, הלכו למקומות כאלה.
[^8]: דאויזם בכלל בנוי בעיקר כסיפורים, ולא כטיעונים פילוסופיים קשים.
[^8]: דאויזם בכלל בנוי בעיקר כסיפורים, ולא כטיעונים פילוסופיים קשים.
[^9]: יאו היה קיסר סיני אגדי ונסגד - קצת כמו הבודהה
[^10]: מניקוס היה *החכם השני* בקונפיוציוניזם, שני רק לקונפיוציוס עצמו