shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2023-05-02 11:47:52 +03:00
committed by shmick
parent 621f875f57
commit 510311ddc1
1 changed files with 4 additions and 3 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

7
פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: אריסטו - מטאפיזיקה
description:
published: true
date: 2023-05-02T08:46:37.114Z
date: 2023-05-02T08:47:49.988Z
tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר ב, אריסטו, מטאפיזיקה
editor: markdown
dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
@@ -72,9 +72,10 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
אנשים מייחסים לחוכמה את ידיעת *הכל* - לא כאוסף של ידיעות מסוימות (פדנט), אלא כידיעה מקיפה. האנשים מגדירים את החוכמה כידיעת הדברים שקשה לדעת, באופן מדויק[^16]. עוד מניחים הרוב, בצדק, שהחכם הוא זה שצריך לשלוט, ולא להישלט: זאת משום שהוא יודע את הסיבות המקיפות, לשם עצמן, ולא לשם מטרה מסוימת. אריסטו מתאר את מקור הידיעה הזו, ומקורה של הפילוסופיה בפליאה. הפליאה, לעומת הסקרנות, אינה נעשית למטרה מסוימת, ואינה הכרחית. אין ידיעה מעשית פחות, אך נשגבת יותר.
את כל התבונות האלו מזקק אריסטו לתובנה משלו - כשם שהאדם החופשי הינו לשם עצמו, החוכמה היא חופשית משום שהינה לשם עצמה. האם חירות כזו היא נחלתם של בני האדם? הטבע שלנו משועבד לדברים רבים - לצרכים, לזמן, לחברה. אלא שלעומת הדעה הרווחת[^17] השוללת חירות זו מהאדם, אריסטו מצדד בה. לדעתו, יש בטבע שלנו יסוד חופשי, אלוהי אפילו, שמאפשר לנו רכישת חוכמה זו כשלעצמה. כשאנו מפעילים חלק זה בשכלנו, אנחנו באמת חופשיים, ואף נוטלים חלק באלוהות - וזהו הדבר אליו כולנו שואפים ונמתחים אליו, כמו שקובע אריסטו במשפט הראשון של הספר.
את כל התבונות האלו מזקק אריסטו לתובנה משלו - כשם שהאדם החופשי הינו לשם עצמו, החוכמה היא חופשית משום שהינה לשם עצמה. האם חירות כזו היא נחלתם של בני האדם? הטבע שלנו משועבד לדברים רבים - לצרכים, לזמן, לחברה. אלא שלעומת הדעה הרווחת[^17] השוללת חירות זו מהאדם, אריסטו מצדד בה. לדעתו, יש בטבע שלנו יסוד חופשי, אלוהי[^18] אפילו, שמאפשר לנו רכישת חוכמה זו כשלעצמה. כשאנו מפעילים חלק זה בשכלנו, אנחנו באמת חופשיים, ואף נוטלים חלק באלוהות - וזהו הדבר אליו כולנו שואפים ונמתחים אליו, כמו שקובע אריסטו במשפט הראשון של הספר.
[^15]: *Endoxa* - הדעה הרווחת, הסברה ('נראה לי'). זוהי ה*Doxa* בניב היוונית שדיבר אריסטו, הנבדל מעט מזה של אפלטון וסוקראטס. אריסטו התייחס לדעה הרווחת כאמת, מכוסה בפסולת - גרעין אמיתי מסוים שמוקף בהבלים.
[^16]: לא במובן המתמטי - במובן של לקלוע ללב כל עניין. כדי לדעת מה זה אדם, צריכים לדעת מה טבעו, וכדי לדעת מה טבעו, צריכים לדעת את תכליתו, וכדי לדעת את אלו, צריך לדעת מהו הטבע בכלל - ומה זה להיות בכלל.
[^17]: כפי שמביע אותה המשורר סימונידס
[^17]: כפי שמביע אותה המשורר סימונידס
[^18]: לא במובן המקראי, או הדתי: בתפיסה האריסטוטלית, האלוהות היא שכל בלבד.