docs: update פסיכולוגיה/חברתית/העצמי

פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: העצמי ודימוי עצמי
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-07T10:29:33.533Z
+date: 2024-05-07T10:37:32.521Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
@@ -112,6 +112,13 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7]. 
 
 ## הערכה עצמית
+הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב.
+
+הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10].  
+
+[Crocker & Wolfe, 2001] עומדים במחקריהם גם על הערכה עצמית מצבית, לעומת הערכה עצמית קבועה - כמה אני טוב? זה תלוי; באקדמיה? בחברה? באמונה? 
+קרוקר סבורה כי הדימוי העצמי שלנו תלוי בהצלחות ובכשלונות בתחומים שחשובים לנו. אם אני לא אדם דתי, אני לא אוטרד במיוחד מביצועיי הדתיים; אבל אם להיות סטודנט זה חלק מהותי מהזהות שלי, ביצועים אקדמיים רפוסים כנראה יפגעו בהערכה העצמית שלי.
+
 ### השפעת ידע עצמי על קוגניציה
 
 ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001).
@@ -123,7 +130,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות[ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
 
-## השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
+### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
 
 תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים":
 - עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת
@@ -152,3 +159,4 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 [^7]: חשוב לסייג כי החוקרים לא התמקדו דווקא ביכולות, כמו פסטינגר
 [^8]: טל סבורה שהחברה שלנו מקנה יתרון מסוים לעצמי האידיאלי
 [^9]: במקרים של פער *לטובת* העצמי הממשי (כלומר, הצלחתי *יותר* מהמטרה שלי), התיאוריה מנבעת התמקדות במטרה חדשה.
+[^10]: בתיאוריה הזו יש משהו אופטימי יותר; אם לא הולך לי במצב אחד, אני יכול להתמקד במצב\בתחום אחר, בהתאם למה שחשוב לי, וכך לייצר לעצמי הצלחות.