shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-21 17:49:54 +03:00
committed by shmick
parent eb75064736
commit 6c5c4adf50
1 changed files with 18 additions and 1 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

19
פילוסופיה/חדשה/הגל.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הגל
description: הפנמנולוגיה של הרוח
published: true
date: 2024-05-21T14:37:16.017Z
date: 2024-05-21T14:49:52.361Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -160,6 +160,23 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
המתח הזה כל הזמן ככה: זה לא ייגמר באיזה *אני* מוצק וזהו, כמו אבן. אבל, זה לא *סתם אותו הדבר* כל הזמן - התנועה הזו היא כן בכיוון מסוים, מגמה מסוימת, מטרה מסוימת - הזהות השבה ומעמידה את עצמה, היכולת של האדם *לעשות את עצמו* - לא בהצגה של מלצר בבית-קפה, כפי שאומר סארטר, אלא כמימוש של האדם באשר הוא.
> בהבדילה מעצמה **רק את עצמה בתור עצמה** \[...] באופן בלתי אמצעי \[...] ההבדל לא **הווה**, והמודעות העצמית היא רק הטאוטולוגיה חסרת-התנועה של: אני הוא אני; כאשר עבור המודעות העצמית ההבדל לא לובש דמות הוויה, אין היא מודעות עצמית.
> *פרק 4, סעיף 167§*
מהי מודעות עצמית? דקארט יגיד שזה להיות *דבר חושב* - אך כאן אומר הגל שזהו דבר טאוטולוגי ריק; מה הוא עצם חושב? באיזה הקשר זה נאמר? המודעות העצמית האמיתית דורשת יותר מזה - ידיעת מה שאני באופן אובייקטיבי.
> כמו שיש רוחב ריק, יש גם עומק ריק, אינטנסיביות חסרת-תוכן, הנוהגת ככוח טהור בלא פריסה, והזהה עם השטחיות. כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו.
*מבוא, פסקה 11, עמ' 63*
האובייקטיביות הזו היא עניין רציני, שאני לא יכול להתעלם ממנו אם אני רוצה לחיות את החיים הטובים. האובייקטיביות היא המצע שממנו אני יכול לגדול, להתעצם, להיות. אם נדחה מאיתנו את האובייקטיביות, נישאר עם החזון של האקזיסטנציאליזם - נבובים, שפוטים לריקות.
# השלילי הוא נשמתם של האני ושל העצם
> אי ההתאמה בין האני לבין העצם זהו ההבדל שלהם, השלילי בכלל, ולמעשה הוא נשמתם או מה שמניע אותם.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
[^3]: בעיקר לאור ההגות של קאנט, שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.