docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

This commit is contained in:
2024-07-16 18:48:32 +03:00
committed by shmick
parent 5f827804f3
commit 9c07fae038

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפנמנולוגיה של הרוח
description:
published: true
date: 2024-07-16T15:43:50.500Z
date: 2024-07-16T15:48:29.308Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -904,8 +904,14 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
מימוש התאוות של העבד הכי הקל שיש: הוא מצווה על העבד מה לעשות. תודעות האדון מנסה לעשות שמות בעולם רק באיון העבד; הוא אף פעם לא מגיע מנקודת רוויה. יש כאן את הישג התאווה, בלי המחיר שלה. זה לא מימוש עצמי - זה חסרון; זו הוויה נרפית!
> העבודה, לעומת זאת, היא תאווה **מרוסנת**, התכלות מעוכבת, כלומר: העבודה **יוצרת**. ההתייחסות השלילית אל המושע נעשית **צורתו** ומשהו **קבוע**.
> *195*
דווקא בעבודה שלו, העבד מותיר חותם ממשי בעולם - טובע את חותמו במוחלט, באמיתי, וככה מתממש.
דווקא בעבודה שלו, העבד מותיר חותם ממשי בעולם - טובע את חותמו במוחלט, באמיתי, וככה מתממש. בבית, בעבודה, בנעליים, העבד מצביע ואומר - *זה אני!*.
> ביראה, ההיות-עבור-עצמו הוא **בעבד עצמו**; ביצירה הופך ההיות-עבור-עצמו עבור העבד להיותו שלו עבור עצמו, והעבד נהיה מודע לכך שהוא עצמו הווה בעצמו ועבור עצמו. בהיותה **מוצבת מחוצה לו**, הצורה לא הופכת עבורו למשהו אחר ממנו; כי הצורה היא היותו הטהור עבור עצמו, אשר בכך הופך עבורו לאמת.
> *196*
העבד לא חופשי לחלוטין - הוא עדיין בשירות האדון - אבל היכן שהאדנות תקועה, חסרת תנועה וחסרת מימוש, העבד מגלה משהו נשגב מהאדון - יכולתו לטבוע חותם במציאות, שה**אחרות** היא מומנט בעצמיות שלו; אני לא רק רוח, נפש, רעיון - אני בנאדם ממשי, בהקשר ממשי, ויכול לטבוע חותם בעולם עצמו - ולהופכו לבית שלי.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.