docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה

פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: טראומת ילדות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-15T09:35:41.726Z
+date: 2024-05-15T09:53:36.865Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
 [^1]: *פצע* ביוונית.
 
 # השלכות הטראומה
-לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש מנגנוני הגנה ועיבוד שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
+לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
 
 חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
 - תסמינים חודרניים (כמו פלאשבקים)
@@ -59,7 +59,41 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
 - ילדים נוטים לעצבנות, לעומת פחד אצל מבוגרים
 
 
+הטראומה אצל ילדים פוגעת בתחושת הביטחון - התחושה שיש מקום בטוח ויציב לחזור אליו ולחקור ממנו - והפגיעה הזו פוגעת בסקרנות ובחקרנות של הילד.
+
+מסיבה זו, החוסן של ההורה הוא זה שיקבע במידה רבה את התגובה של הילד. ההורים נמצאים בלחץ כפול באירועי טראומה - עליהם להגן גם על עצמם וגם על ילידהם. לעיתים, הקשר הזה נוטה לקושי - ההורה נוטה לטראומה והילד נפגע - ולעיתים, הוא דווקא מחזק את יד ההורה, שמצליח להתמודד עם האירוע הן עבורו והן עבור הילד.
+
+כיצד יוצרים תחושת ביטחון כשהביטחון נסדק[^3]?
+- רוגע - לדאוג לעצמנו כדי שנוכל להיות שם עבור הילד
+- שמירה על שגרה ככל שאפשר - לתת לילדים עוגנים בתוך המציאות החיצונית המשתנה. העוגנים האלו עוזרים מאוד להחזיר את התחושה של "איך העולם עובד".
+- מגע (נעים ורצוי) וביטויי חום
+- הקשבה וניהול שיח פתוח תואם גיל
+- נרמול התגובה הרגשית וחווית הקושי - להגיד להם שזה בסדר ("זה בסדר שאתה לא נרדם, גם לי קשה להירדם")
+- חמלה עצמית - כדי למנוע עומס מוגזם ואשמה אצל ההורים (Good enough parenting)
+
+# תיווך נכון של אירועי חירום
+
+- מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר
+- לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף
+- להתחשב בשלב הקוגנטיבי שהילד נמצא בו, ובאישיות שלו: 
+
+| גיל | רמה קוגניטיבית | רמת הסבר
+| --- | --- | --- | 
+| 0-2 | חשיבה סנסומוטורית | הילדים אינם זקוקים להסבר מפורש. יש לדאוג לסביבה רגישה ומווסתת. | 
+| 2-6 | חשיבה קונקרטית ומוחשית, אגוצנטריות | מסר קצר ופשוט, ספציפי וקונקרטי. כדאי שחלק מההסבר ישלול את המחשבה שדברים קרו באשמתם. ניתן להוסיף אלמנטים משחקיים. |
+| 7-11 | חשיבה מורכבת ומופשטת, אך לא בשלה לגמרי | חשופים למידע על מצב החירום - הסברים רחבים, אך אמינים. עליהם לכלול מסרים של ביטחון ולהרחיק את הסכנה. כדאי לשלב בהסברים תכנית פעולה ובאופן כללי לכוון את הילדים לעשייה פעילה. 
 
 
+- לתת לילד לשאול שאלות ולבטא את תחושותיו
+- לשים לב לשפה הלא-מילולית - ילדים מייחסים לה משקל גדול, לעיתים יותר משפה מילולית
+- חזרתיות וסבלנות ככל שנדרש - לילדים לוקח זמן לעבד
+
+## עזרים נוספים
+- פנייה לאיש מקצוע
+- סיפורים חברתיים
+- Mindfulness (בוננות) להורים ולילדים
+- משחקי מוזיקה ותנועה
+- משחקי נשימה - הפרחת בועות סבון, בלונים - הנשימה האיטית מרגיעה את הילדים
+- הגברת סולידריות משפחתית
 
 [^2]: כמו הDSM-V, אבל אחר, ספציפי להתפתחותית.