study/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated

title	description	published	date	tags	editor	dateCreated
תיאיטיטוס		true	2024-04-30T13:13:39.341Z	פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס	markdown	2024-04-30T12:17:50.414Z

מודל, סילבוס, טקסט {.info}

היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד בתיאיטיטוס (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית¹ .

אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?. בתקופתו של אפלטון היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו פארמנידס ואמפדוקלס; או כמסה ספרותית כמו אריסטו² . לשאלה זו יש שתי תשובות³ :

• מיילס⁴ , בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות⁵ , ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית⁶ . ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם.

• הגל אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת.

האמנם?

מניין ההנחה שאפלטון תופס את הפילוסופיה כמו שאנו תופסים אותה? התפיסה העכשווית של פילוסופיה מושתת על רקע היסטורי ומדעי עתיר; כיום, אנו שואפים לרמת דיוק שווה למתמטיקה, קובעים שהידע הוא דמוקרטי וציבורי, ומאמינים ביכולתם של כל בני האדם להבין ולעסוק בה⁷ . אנו מניחים גם שפילוסופיה מעשית חשובה יותר מפילוסופיה עיונית. אבל מניין לנו שאפלטון הניח את ההנחות האלה? נהפוכו; סביר להניח שחשב אחרת.

לכן, אנחנו ניגש לדיאלוג האפלטוני בהנחה שאנחנו לא מבינים עד הסוף למה אפלטון מתכוון בפילוסופיה - וננסה להבין למה הוא מתכוון⁸ .

מבנה הדיאלוג האפלטוני

הדיאלוגים האפלטוניים בדרך כלל עוסקים באיזשהו נושא חותך, שמוצג כבר בפתיח. מהי ידיעה? מהו צדק?. אולם, יש להיזהר מלהניח שהדיאלוגים נשארים רק בשאלות האלה; צרות באות בצרורות, והדיאלוגים האפלטוניים נהיים שואבי אבק.

בתיטיטאוס, הנושא הוא מהו ידע; מהי בכלל הידיעה? מהו ידע? האם ניתן בכלל לדעת מה מרכיב את היסודות של הידיעה? האם ניתן לדעת את היודע, את עצמנו?

Socates: Well, this is the very point about which I'm perplexed, and I'm incapable of grasping it adequately by myself, whatever knowledge is. can we really say it? ^p.7^

כשאנחנו יודעים ידיעה גיאומטרית, למשל, האישיות שלנו לא משחקת תפקיד - הדבר שיודע הוא משהו אחר. מה זה הדבר הזה? יש לו מזג? אופי רגשי? צורה? מה יש שם בכלל לראות, כשהשכל⁹ מסתכל על עצמו?

יכול מאוד להיות, שהמבנה של השאלה הוא זה שהכתיב את הפורמט של דיאלוג - משהו לגבי מהות הידיעה הוביל את אפלטון להאמין שפילוסופיה תמיד מתקיימת בשיחה - ולכן הוא בחר לכתוב שיחות, חיות ובועטות.

נהוג לומר שההבדל בין הפילוסופיה שקדמה לדקארט לזו שאחריו הוא בין פילוסופיה נאיבית לפילסופיה רפלקטיבית. נדמה שהיוונים מניחים שיש לנו משהו שהוא שכל, שהוא כמו חלון פתוח, שיכול לקלוט דברים מהעולם - הנגיש לו ישירות. לעומתם, דקארט וקאנט לא מניחים דבר כזה - קאנט סבר שהיודע כל הזמן בונה את מה שהוא יודע, בלי גישה בלתי-אמצעית לעולם; המציאות עצמה לא נגישה לנו סתם ככה. הם מניחים שישנו רכיב מסוים של הבנייה בידיעה שלנו¹⁰ .

היום ישנם אנשים שהם אפיסטמולוגים. יש להם כרטיס ביקור שרשום עליו שהם אפיסטמולוגים - זה המקצוע שלהם¹¹ . אפלטון שואל לעומתם - האם יש בכלל דבר כזה אפיסטמולוגיה? האם יש בכלל אפיסטמה¹² , שניתן לתת עליה את הדעת?

המילה היוונית לידיעה היא Epistêmê Ep - תחילית - histeme - להעמיד, לייצב, לייסד, גם במובן היומי. המילה השלמה - Epistêmê - מרמזת איזושהי עמידה, עצירה ליד הידיעה - הנה, ייסדנו, הגענו. אחד התרגומים של המילה היא Understanding - Standing under what? על מה אנחנו עומדים? I stand under it.

אפלטון מניח תחילה, כמו היראקליטוס, שהכל זורם - ואין דבר קבוע כלשהו. אפלטון בוחן גם את האפשרות שהידיעה היא הכוונה לשונית כלשהו - איזושהי פעולה לשונית. ולבסוף, אפלטון בוחן את השאלה - האם ניתן לדעת את האני?.

אפלטון חוקר את הנושאים האלה עם שני מתמטיקאים - תאודורס, מתמטיקאי מבוגר וחשוב, ותיאיטיטוס - מתמטיקאי צעיר מהחשובים בהיסטוריה.

חשוב לשים לב להתעקשות של סוקראטס לשאול שאלות על הידיעה עם מתמטיקאים {.is-warning}

בתקופתו של אפלטון, למתמטיקה יש יוקרה מוצהרת בעיניי הפילוסופיים היוונים - על האקדמיה של אפלטון אפילו נכתב - מי שאין לו נפש גיאומטרית, שלא ייכנס לכאן. בין המתמטיקה לפילוסופיה נקשר קשר עמוק. מהו טיב הקשר הזה?

במתמטיקה יש דיוק¹³ ; הכרח; אין דמוקרטיה במחלקה למתמטיקה¹² . אמות המידה האלו קוסמות לפילוסופים. מעבר לזה, המתמטיקה היא לגמרי שלנו - היא תוכן שכלתני טהור. על ערכים ואומנות אפשר ואפילו צריך להתווכח ולהצדיק; במתמטיקה אין אפשרות כזו.

הבחירה של אפלטון בשיחה עם מתמטיקאים היא ביקורת פנימית נוקבת של פילוסוף עם אופי מתמטיקאי; המתמטיקה והפילוסופיה נפגשות על הדשא.

---

1. ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות הלא נכונות. ↩︎

2. מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם. ↩︎

3. שאנדי לא מסכים עם אף אחת מהן. ↩︎

4. מיילס כתב כמויות אדירות - כל תלמיד פילוסופיה חייב לקרוא משהו של מיילס (כמו הסורא בקוראן - כל בן תמותה חייב לטעום את המוות). באופן טראגי, מיילס חלה באלצהיימר ושכח כל מה שכתב. ↩︎

5. logo didonay (מתן הסבר). ↩︎

6. אנדי מספר על קולגה שלא אהב את הפילוסופיה הקונטיננטלית הצרפתית של המאה ה20 - בטענה שהפילוסופיה צריכה להיות ברורה כמו לחתוך חמאה עם סכין. ↩︎

7. מורה נבוכים של הרמב"ם, ובמידה מסוימת כתבי דקארט, כתובים כך שהוא מסתיר את דעתו ככל שהוא יכול - כמו מעיין מבוך - משום שדעות מסוימות מסוכנות בעת שהם כותבים. הבנת הדעות שלהם כרוכה בחיבור מחדש של הפאזל הזה, שלא כולם יצליחו - וזה בסדר. ↩︎

8. אנדי סבור שאפלטון היה חושב שיש בפילוסופיה מבנה לוגי מסוים שניתן לגלות, אך לא אחד מושלם שאנו יכולים לתפוס ולהביע; ושחשוב מאוד לפילוסוף לשוב ולהתעסק בראשיות, ולא להתמקצע יותר מדי. ↩︎

9. nous ↩︎

10. אנדי סבור שהגישה הזו היא רצח אופי מודרני, שכוון כנגד ימי הביניים, אך אינה נכונה - לא כלפי היוונים ולא בכלל. ↩︎

11. And they're generally really wierd. ↩︎

12. בניגוד למחלקה בפילוסופיה, שבה אפילו דינוזאורים כמו אנדי מאפשרים מרקסיסטים. ↩︎

13. אינשטיין אומר, היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה כל דבר. ↩︎