docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

This commit is contained in:
2024-07-02 18:53:26 +03:00
committed by shmick
parent 9e09f27448
commit f87fc220f8

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפנמנולוגיה של הרוח
description:
published: true
date: 2024-07-02T15:43:30.278Z
date: 2024-07-02T15:53:24.382Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -741,7 +741,12 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
בכך שאני משתמש באחר ככלי להגדיר את *עצמי*, אני גם מאבד את עצמי - אני תלוי עכשיו באחר וברושם שאני מותיר בו, ולא בממשות שלי עצמי, כמו שרוסו אומר - אבל אני גם חוטא *לו* כאדם אחר ונפרד, רואה אותו כאמצעי להגדיר את עצמי, ולא לגמרי כ*ישות*; אני לא באמת פתוח ונדיב ועוסק בהם כערכם, אלא רק ככלים להערכה עצמית.
> המודעות העצמית מוכרחה לבטל את **אחרותה**; זה ביטולו של מובן כפול, כאמור לעיל, ולכן גם הביטול הוא כפול-מובן; **ראשית**, הוא מוכרח לכוון לביטול הישות העצמאית **האחרת**, כדי להיות באופן הזה ודאי **לגבי עצמו** בתור המהות; **שנית**, בכך הוא מכוון לביטול **עצמו**, כי האחר זה הוא עצמו.
> *180*
כאן הגל מתחיל להתהלך בלוח.
הוא לא מתכוון לחזור למצב הטבעי, לחוסר המודעות הבלתי-אמצעי. הוא כנראה מתכוון ל*השמה לעל*[^11], לאיחוי ה[קרעים](#קרעים) שמחוללת המודעות והמודעות העצמית - לא בנסיגה רומנטית אחורה למצב גולמי, תמים, עיוור, חסר מודעות - אלא בתוך היחסים ביני לבין האחר, הן ממני והן אחרותי שלי-עצמי, באופן דיאלקטי, פורה ומספק. הביטול גם הוא דיאלקטי, התקדמות מהמצב ההוא: גם למעט את האחר ואת המשקל שלו, אפילו לבטל אותו, וגם להכיר בו כאחר, ולתת לו את הכבוד הראוי - כאחר, ולא כאמצעי עבור העצמי. המהלך הזה מחייב אותו להשתנות - להתגבר גם על עצמו.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.