study/פילוסופיה/דת/חובה.md

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated

title	description	published	date	tags	editor	dateCreated
חובת ההוכחה		true	2024-06-13T11:49:42.946Z	פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת	markdown	2024-06-13T11:30:16.991Z

מצגת, מאמר (Flew), מאמר (Van Inwagen) {.is-info}

בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את הראיות לקיום האל, הוא צריך להביא ראיות לאי-קיום-האל. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.

הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית¹ - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח.

למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך? {.is-info}

Antony Flew חושב שנקודת ההתחלה היא אתאיזם; אין אלוהים עד שלא הוכח אחרת, קצת כמו במשפטים.

פילוסופים אנליטיים אוהבים להגדיר את המונחים שהם משתמשים בהם² . הרעיון הוא גם להיות ברורים וגם לנטרל את המטען הרגשי של מילים כמו אתאיזם ואלוהים³ . לכן, Flew משחק משחקי מילים מעצבנים. הוא מבחין בין אתאיזם פוזיטיבי (אין אלוהים) לא-תאיזם⁴ נגטיבי (לא תאיזם - אפילו לא בהכרח אגנוסטי); אלה הם אתאיזם חזק ואתאיזם חלש.

הוא מצדיק את העמדה שלו כך:

1. המוציא חברו עליו הראיה - אם אדם א' טוען טענה ואדם ב' לא, אדם א' זה צריך להסביר למה הוא טוען את הטענה הזו.
2. אם המטרה של האמונה היא לכונן ידע, אז בכדי שאמונה אמיתית מוימת תהיה ידע, היא צריכה להיות מבוססת על ראיות.
3. אנלוגיה בין חזקת החפות לחזק האתאיזם. אבל, בחזקת החפות אנחנו מחזיקים כי חשוב לנו יותר שאדם חף מפשע יישאר חופשי מאשר ההיפך. בקשר לאלוהים, אין לנו סיבה לאנלוגיה הזו.

כמו כן, אתאיזם (פוזיטיבי) הוא טענה חיובית, בדיוק כמו תאיזם - ולכן, גם הוא צריך טענה חיובית, ולא רק ספקנות כמו א-תאיזם (שלילי).

התער של אוקאם

התער של אוקאם, עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -

אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך {.warning}

מה שאומר, אל תאמינו בדברים שלא לצורך - לא לבחור בהסבר המסובך יותר בלי הצדקה.

כאשר האסטרונום פייר-סימון לפלס הסביר את התיאוריה שלו על היווצרות מערכות השמש לנפוליאון, הלה שאל אותו - אבל מר לפלס, מה בדבר האלוהים, ולפלס משיב: אין לי צורך בהיפותזה הזו⁵ .

אם נקבל את התער של אוקאם, ונצליח להצדיק את הדברים כפי שהם בלי לגרור פנימה את אלוהים - הרי שעלינו לבחור באתאיזם.

---

1. הסקה בייסיאנית היא הטרנד הלוהט החדש באפיסטמולוגיה עכשיו (איחס). ↩︎

2. תראו כמה פרגה שונא את השפה הטבעית ↩︎

3. תחשבו כמה האתיקה הייתה פחות מעצבנת בלי המילה אלוהים. ↩︎

4. א- במובן היווני. האם לאכול פיצה זה מוסרי? זה א-מוסרי - לא לא מוסרי, אלא לא שאלת מוסר בכלל. ↩︎

5. דוגמה נוספת - התיאוריה של קופרניקוס הייתה בעלת ערך ניבוי חלש יותר מזו שקדמה לה - אבל היא הייתה כל כך הרבה יותר פשוטה, שהיא שכנעה את כולם טוב יותר. ↩︎