study/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated

title	description	published	date	tags	editor	dateCreated
שיפוטים חברתיים		true	2024-06-04T09:15:56.003Z	פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים	markdown	2024-05-28T10:30:23.657Z

מצגת, ספר {.is-info}

קוגניציה חברתית הא המחקר של איך אנשים חושבים על העולם החברתי - איך הם בוחרים, מפרשים, זוכרים ומשתמתשים במידע חברתי כדי לעשות שיפוטים ולקבל החלטות.

קוגניציה חברתית היא השימוש בשיטות ובתיאוריות קוגניטיביות כדי להבין אנשים ומצבים חברתיים.

שיפוט חברתי תלוי ב

• זמינות המידע (למשל, אגוצנטריות)
• אופן הצגת המידע (כמו, אפקט סדר)
• מבנה הידע (סכמות, ציפיות, הרגלים)

Newton, 1990¹ חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומאזינים.

• מקיש - בוחר שיר מוכר ומקיש על השולחן, ומעריך את הסיכוי שהמאזין יזהה את השיר
• מאזין - מנסה לזהות את השיר

בניסוי, הפער בין ההערכה של המקיש שכמות המזהים בפועל היה גדול מאוד - הרבה פחות מהמאזינים זיהו את השיר. ההסבר של החוקרים הוא ש, כאשר המקיש מקיש את השיר, הוא שומע אותו בראש - ולכן לא לוקח בחשבון את הפער בינו לבין המאזינים. למקיש יש את המלודיה בראש, ולנו, מאזינים עלובים, לא - והמקיש לא לוקח זאת בחשבון. זהו כשל של הבנייה - השיפוט של המשיב מושפע מאוד מהידע הזמין לו בזיכרון\חשיבה.

החוקרים ניסו תנאי נוסף - מאזינים שאמור להם מהו השיר לפני ששמעו את המקיש. המאזינים העריכו את אחוז הנבדקים שיזהו את השיר מבלי לדעת את שמו לפני כן.

בתנאי הזה, המאזינים נתנו הערכה זהה לזו של המקיש.

זמינות מידע

שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין, לרבות -

• הטייה אגוצנטרית - הנטייה להסתמך על מידע אישי (אגוצנטרי) בשיפוטים לגבי אחרים. ההטייה, כפי שהדגים ניסוי ההקשה, היא לא לקחת בחשבון שהמידע האישי שלי עשוי להיות שונה מזה של אחרים.

• ריאליזם נאיבי - הנטייה לחשוב שאנחנו תופסים את המציאות כמו שהיא, באופן אובייקטיבי, ושאחרים תופסים את המציאות כמונו² .

הטייה אגוצנטרית בתפיסה

ילדים בני 4-5 מתחילים לפתח יכולת לקחת נקודת מבט - להבין שנקודת מבטם שונה מזו של אחרים.

Epley, Morewedge & Keysar, 2004 שואלים - האם מבוגרים אינם אגוצטנריים כלל או שברירת המחדל שלהם אגוצנטרית ובהמשך הם מבצעים תיקון לעבר נקודת המבט של האחר?

החוקרים שיערו שמבוגרים יהיו פחות אגוצנטריים מילדים אבל זה יבוא לכדי ביטוי בעיקר בתיקון - בשלבים מאוחרים יותר של עיבוד מידע.

הניסוי (32 ילדים בני 4-12 והוריהם): הנסיין מבקש מהנבדקת להזיז פריטים שונים בין תאים בכוורת - חלקם גלויים וחלקם חשופים רק לצד אחד (של הנבדקת). למשל, להזיז את הכדור הגדול מתחת לדלי.

• על איזה כדור הנבדקת תסתכל (אוטומטיות - על פי תנועת האישונים)?
• לאיזה כדור היא תושיט יד (תיקון)?

עבור הנבדקת, הכדור הגדול הוא הכדורסל. עבור הנסיין, שלא רואה אותה, הכדור הגדול הוא הכדורגל.

הילדים והמבוגרים שניהם פרשו את ההנחיות בצורה אגוצנטרית - מעל ל80% הפנו מבט לאובייקט הנסתר. לעומת זאת, הילדים היו יותר אגוצנטריים בהתנהגות - 52% הושיטו יד לאובייקט הנסתר לעומת 22% מהמבוגרים.

כלומר, הנטייה הראשונים הייתה אגונטרית - אבל המבוגרים ידעו לתקן את הנטייה הזו. מבוגרים הפנו מבט מהר יותר אל האובייקטים מהילדים. גם ילדים וגם מבוגרים הפנו מבט מהיר יותר אל האובייקט הנסתר לעומת האובייקט הנכון - נטייה אגוצנטרית - אבל נבוגרים עשו תיקון מהיר יותר מילדים - בכך שהעבירו את מבטם מהאובייקט הנסתר לאובייקט הנכון.

הטייה אגוצנטרית בשיפוט

Eyal & Epley, 2010³ הזמינו נבדקים למעבדה, ביקשו את רשותם לצלם אותם (תמונה נבוחה כזו, במעבדה) ולהראות את התמונה הזו לנבדקים אחרים שיגיעו למעבדה, מהמין השני. לאחר הצילום, הנבדקים צפו בתמונה שלהם, וביקשו לנחש כמה מושכים הם לנבדק מהמין השני.

לשליש אחד נאמר שתמונתם תיחשף בהמשך היום, עוד כמה שעות. לשליש אחר, נאמר שתמונתם תיחשף עוד שלושה חודשים⁴ . השליש האחרון התבקש לנסות לסגל את נקודת המבט של הנבדק השני, ולדרג את התמונה שלהם בעצמם.

כבר נוכחנו כי אנחנו נוטים לתאר את עצמנו באופן יותר מצבי, ואנשים אחרים באופן יותר תכונתי. החוקרים שיערו כי המרחק בזמן יקל על הפער הזה, ויאפשר לנדקים להעריך הערכה יותר תכונתית (ויהיו מדויקים יותר).

בתנאי ה3 חודשים, התיאורים שנתנו אכן היו תכונתיים יותר, ונמצאה התאמה גבוהה בין התיאורים של הנבדקים שצולמו לתיאורים של הנבדקים מהמין השני.

אולם, בתנאי נקודת המבט, לא נמצאה התאמה (בניגוד להשערה), מה שהוליד סדרת ניסויים נוספים.

בתמצית - כשאנחנו מבצעים שיפוטים אודות עצמנו ואחרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המרחק שלנו מהמצב, ואת הנטייה שלנו להתבסס על מידע אגוצנטרי, שזמין רק לנו.

בורות פלורליסטית

בורות פלורליסטית (Allport, 1924) היא האמונה הרווחת (והמוטעית) שהעמדות והתחשות שלנו שונות משל אחרים למרות שההתנהגות דומה. הפירוש המוטעה של הנורמה החברתית גורם לחיזוק הנורמה.

לדוגמא, סטודנטים עלולים לחשוב - רק אני לא מבין את החומר - כל שאר הזחלצים האלה שוחים בו (ולא לשאול את המרצה) רק אני מרגיש בודד באוניברסיטה - כל היתר נראים שמחים ומחוברים (ולא לחפש חברים)

---

1. הניסוי לא פורסם באופן רשמי ↩︎

2. *צוחק בפילוסופיה* ↩︎

3. החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :) ↩︎

4. הפרשי הזמן התבססו על תיאוריית רמת ההבנייה - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי. ↩︎