Matan Horovitz
87132c3a32
- Remove Obsidian sync conflict files (no longer needed) - Add new course material: כבוד (Ethics - Dignity & Respect) - Add new course: סינית (Chinese Philosophy) Repository cleaned from 27GB to 1.4GB by removing: - Video files from git history - .he directory duplicates - Large old binary file versions 🤖 Generated with [Claude Code](https://claude.com/claude-code) Co-Authored-By: Claude <noreply@anthropic.com>
6.6 KiB
title, tags
| title | tags | |||
|---|---|---|---|---|
| פילוסופיה סינית |
|
הפילוסופיה הסינית מבינה את עצמה כדאו (道 - דרך). פילוסופיה סינית אינה מוגבלת לסין גרדיא; כמו שפילוסופיה קונטיננטלית אינה מוגבלת לאירופה, פילוסופיה סינית מגיעה גם ליפן, קוריאה, וויאטנאם; עיקרי הפילוסופיה, כמו קונפוציוניזם, ניכרים אפילו יותר בקוריאה וביפן כיום מאשר בסין עצמה. אם כבר, המאפיין המגבש הייחודי של הפילוסופיה הסינית הוא שהיא כתובה ב...סינית.
אותה דרך כוללת בתוכה פוליטיקה, מוסר, גינון, קליגרפיה, תזונה וכו' - תחום עיסוק כולל במלוא מובן המילה. אנחנו ננסה להבין מהי בדיוק פילוסופיה כשזו מובנת כדרך.
פילוסופיה ודרך התפצלו במערב בהדרגה זו מזו. סוקראטס, אריסטותאלס והסטואים לימדו פילוסופיה כדרך חיים - הם חיו את הפילוסופיה שלהם ממש. אבל במרוצת השנים, הפילוסופיה הלכה והתנתקה מהחיים, ניתוק שהגיע לשיאו בפילוסופיה של קאנט.
הפילוסופיה הסינית אדירה בהיקף כמו סין עצמה, שם מתועדות ממלכות כבר במאה ה10 לפני הספירה. אנחנו נתמקד מחמת ההיקף במאה ה6 לפנה"ס ~ מאה ה6 לספירה (הגעת הבודהיזם לסין) , כתור הזהב של הפילוסופיה הסינית, אך זו מתחילה הרבה קודם וממשיכה הרבה אחרי.
אנחנו נתמקד בשלושה אסכולות - קונפוציוניזם, דאויזם, ובודהיזם סיני - משום שאלו הכי רלוונטים ונגישים לנו כיום1 , מתוך אינספור קווי מחשבה בסין. ננסה להבין מהי פילוסופיה סינית - דרך חיים? חוכמה עיונית? אימון? לימוד?2 תרגול של שינוי עצמי וחברתי?
פילוסופיה סינית הגיעה החל מהמאה ה19 בערך (כבר מהגל, שהכיר ממש קצת) למערב, ומשפיעה עלינו ועל התפיסה שלנו - דברים כמו Kill Bill, דיקור סיני וטקסי תה. אבל ביחס הזה יש לעיתים, גם אם אנחנו לא שמים לב, אוריינטליזם מתנשא (חכם סיני... לא מלומד, או איש מדע, רק מין חכם סיני כזה).
הפילוסופיה הסינית הגיעה למערב דרך הישועים, שהגיעו לסין במאה ה16 ולמדו את הכתבים שלהם (כמובן במטרה לדחוף להם נצרות). הגל הכיר קצת מהכתבים האלה והתנשא עליהם -
Confucius and his followers are missing the speculative element; they have only a practical wisdom, and the unity of self-determined thinking as in Western philosophy is not present.
The first philosophy in order is the so-called Oriental, which, however, does not enter into the substance or range of our subject as represented here.
Hegel, Lectures on the History of Philosophy
שימו לב לטון של הגל - חוכמה מעשית (קרי, "חוכמת רחוב"), שאין לה את החומר או הטווח של הפילוסופיה המערבית. היות והסינים היו אימפריה אדירה הרבה לפני המערב (ואולי בדרך לשם שוב), זה קצת חשוד - אולי הם בכל זאת יודעים דבר או שניים כמו פה. אבל למה הגל מפספס? הגל ואחרים מגיעים מתוך הנחת מוצא מסוימת לאיך עושים פילוסופיה (יש דרך אחת והיא הדרך שלנו). אולי זה נכון - אולי מה שאנחנו מכנים פילוסופיה הוא לא מה שעושים בסין - אבל אולי גם לא, ובוודאי לא כדאי לבטל את הסינים ואת כל שאר צורות המחשבה בהינף יד.
הגל. אשם בהכל
קונפוציוס דווקא היה מהראשונים שדיבר במונחים חילונים והומניסטים, וניכרת אותה רוח פילוסופיה כדרך בדבריו -
אמר המורה: ללמוד ולשוב בכל עת אל הנלמד, האין זאת הנאה? חבר כי יבוא אליך ממחרקים, האין זאת השמחה? להיות עלום שם ולא להיות מר נפש, האין זה אדם המעלה?
מאמרות, 1.1
תראו איך קונפוציוס פותח את הכתבים שלו - באהבת הלימוד, אהבת החוכמה - האין זאת הנאה? האם בזה אין את אותה אהבת החוכמה שמתאר סוקראטס?
פילוסופיה מערבית מנסה, לפחות במונחה המודרני, לנסח חוקים (כמו הצו הקטגורי); לתאר אמיתות על העולם. הפילוסופיה הסינית לא מנסה לנסח כללים כאלה - היא מנסה להבין איך לנהוג בעולם, לא לתאר אותו. לכן, היא מאוד מצבית, מאוד מסוימת - דברים שנדמים כסתירתיים הם למעשה כלים שונים למצבים שונים.
-
לעומת לוגיקנים סינים או לגליסטים - אלו המאמינים בחוק כאמת אבסולוטית. ↩︎
-
לימוד מופיע הרבה בקונפוציוניזם, אבל אינו מתכוון למובנו המערבי - רכישת ידע; הכוונה היא יישום מה שנלמד - איך אני מבין משהו שקונפוציוס אמר ומיישם אותו בחיי הפרטיים שלי כדי להיות אדם טוב יותר. קליגרפיה היא דוגמה טובה לכך - הכוונה היא לא רק לכתוב אות כזו או אחרת, אלא דיוק, ריכוז, הקפדה על הפרטים, היבטים טכניים - הלחץ על הנייר, העיקול של הקו, וכו'. ↩︎