5.3 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| פסיכולוגיה התפתחותית | true | 2024-05-04T13:29:53.838Z | פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב | markdown | 2024-05-04T13:08:39.982Z |
מצגת {.is-info}
פסיכולוגיה התפתחותית היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם מההתחלה - כבר מהרחם - ועד הסוף - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
תקופות ההתפתחות הן:
- ינקות (0-1)
- הגיל הרך (1-3)
- ילדות מוקדמת (3-6)
- ילדות (6-10)
- התבגרות מוקדמת (10-13)
- גיל ההתבגרות (13-18)
- בגרות בהתהוות (18-25~)
- מגרות מוקדמת (20-35)
- בגרות (35-65)
- בגרות מאוחרת (65+)
מבוא והקשרי התפתחות
דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה? אולי היא רעבה? סקרנית?
תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
התפתחות אונטוגנית - פילוגנית
התפתחות אונטוגונית היא התפתחותו של הפרט מהרחם עד לבגרות. מנגד, התפתחות פילוגנית היא התפתחותו של המין האנושי לאורך האבולוציה.
הגדרת התפתחות
התפתחות היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים1 , מצטברים2 ובעלי כיוון3 .
מה זה אומר?
התפתחות רציפה או בשלבים
הילד לומד מילה; עוד מילה; עוד מילה; אמא, אבא, במבה. הוא הולך רחוק יותר, רחוק יותר, רחוק יותר. אלו הם שינויים כמותיים - שיפור של יכולת קיימת.
מנגד, נדמיין את תא 497 לעומת 496. כל התאים הקודמים היו סתם תאים - עוד תא, עוד תא, עוד תא. אבל התא הזה נהייה תא לב. זו יכולת חדשה - דבר חדש. הילד מחבר שתי מילים למשפט - זו לא סתם עוד מילה -זו יכולת חדשה. אלו שינויים איכותיים - ארגון מחדש של יכולות.
עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (רגע! אני עף בכלל!) {.is-info}
תחשבו, למשל, על חיוך. החיוכים הראשונים הם אנדוגניים - הם מבפנים, מפעילות ספונטנית של מערכת העצבים הלא-בשלה. הוא קורה בתגובה לגירויים שמיעתיים.
החיוך הזה הולך ודועך, ובמקומו מופיע חיוך אקסוגני - נובע מבחוץ - מערכת הראייה מתפתחת4 והתינוק מתחיל לחייך חיוך חברתי, לכיוון ההורים.
בכל השינויים האלה יש רצף הגיוני; כל שינוי הוא הבסיס לשינוי הבא. קודם זחילה, אז הליכה, אז ריצה. כל שינוי מצטבר על השינוי שהיה קודם, ומוסיף עוד משהו. התחלתי ללכת? מגניב. אני עדיין יכול לזחול. אני יכול ללרלר? אחלה. אני עדיין יכול להצביע על דברים.
ההתפתחויות האלה הן בעלות כיוון - הן חותרות לעבר מורכבות הולכת וגדלה. ילד שלא עושה בחיתול ופתאום מתחיל לפספס לא מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתדרדר (רגרסיה) ליכולת קודמת. מנגד, תינוק שבעבר היה חמוד חמוד חמוד ומתמסר לכולם, ופתאום מתחיל לצווח ברגע שההורים הולכים - דווקא כן מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתחיל לראות ולזכור, ולקלוט שהאנשים החדשים האלו בעצם זרים.