9.5 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| התקשרות | true | 2024-07-06T09:07:55.051Z | פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב | markdown | 2024-07-06T08:08:33.760Z |
מצגת (1) {.is-info}
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא תקופה קריטית, או רגישה, ואיך כל זה קשור למזג?
התשובות לשאלות האלו קשורות בהתקשרות -
התקשרות - {.info}
ג'ון בולבי (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
מקורות השפעה
בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו מחקרי החסך, יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
הקופיפים של הארלו
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":
-
אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה
-
אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
סרטון {.is-success}
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
הילדים של רוברטסון
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה1 . רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
-
התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר
-
דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
סרטון {.is-success}
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק שהרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול.
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
אתולוגיה
בולבי מושפע מענף אתולוגיה - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (ethos - מאפיינים קבועים וכוללים, logos - הסבר, תיאור)2 .
לורנץ וטיברגן מגדירים אינסטינקט כ:
-
התנהגות לא נלמדת
-
משתחררת על ידי גירוי מסוים (releaser)
-
לא כללית, אלא ייחודית למין
ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:
- דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)
כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור
- Goal-set or goal corrected behaviour
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.
התקשרות כהחתמה
דוגמה להתמנהגות Goal-set היא החתמה\הטמעה - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם! {.is-info}
בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. התקשרות היא, למעשה, ההחתמה בקרב תינוקות אנושיים - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.
תהליך ההתקשרות הוא -
-
מערכת התנהגות מולדת
-
משרתת מטרה הישרדותית - הגנה מפני איומים
-
מהווה מטרה - קרבה לדמות מוטבעת
-
מונעת במערכת אותות מולדים המעודדים אותה
חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.
2 קבוצות של תגובות
בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:
- התנהגות של אותות
כאמור, חיוך, בכי, מלמולים, התרפקות וכדומה
- התנהגויות של התקרבות
דוגמת התרפקות ואחיזה
אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת כלשהי - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים. {.is-info}
התקשרות
הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.
כל הילדים מפתחים התקשרות3 - ההבדל הוא בטיב אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד יהיה קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה. {.is-info}
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר החסך.
4 שלבי התפתחות
- השלב הקדם-התקשרותי
נמשך מלידה עד גיל 8-12 שבועות.
שימוש באיתותים כלפי אנשים שונים באופן לא-מובחן. הילוד מאותת הן לאם והן לכל שאר הדמויות, במטרה להיקשר.
האותות מעוררות את האינסטינקטים הטיפוליים של הדמות הטיפולית, והדמות הטיפולית מעוררת את האינסטינקטים של התינוק להתקרב - אינטרקציה בין מערכת ההתקשרות למערכת הטיפולית.
- התקשרות בהתהוות
נמשכת מגיל 3 עד 6-7 חודשים.
התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.
מערכות התנהגות
מודל עבודה פנימי
-
בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז. ↩︎
-
המחקר של צ'ארלס דרווין (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי. ↩︎
-
כ ל הילדים - ילדים עיוורים, מוזנחים, אוטיסטים - מפתחים התקשרות אם הם יכולים. ↩︎