Files
study/פילוסופיה/דת/ראיות.md

83 lines
5.8 KiB
Markdown
Raw Blame History

This file contains ambiguous Unicode characters

This file contains Unicode characters that might be confused with other characters. If you think that this is intentional, you can safely ignore this warning. Use the Escape button to reveal them.

---
title: ראיות לקיום האל
description:
published: true
date: 2024-05-09T11:55:08.018Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
---
> [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקוונוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
{.is-info}
הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-הוכחות-לקיום-האל), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**.
יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל:
- טיעונים **דדוקטיביים** - מהכלל אל הפרט
- טיעונים **אינדוקטיביים** - מהפרט אל הכלל
- טיעונים **אבדוקטיביים**[^1] - המסקנה היא ההסבר הטוב ביותר
ככלל, רוב הטיעונים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של הדת בפרט הם אינדוקטיביים או אבדוקטיביים.
המסקנה - קיום האל - היא לרוב לא **הוכחה**, אלא **ראייה** - לא מסקנה מעבר לכל צל של ספק, אלא ההסבר הכי סביר, שהכי קל לקבל.
מה הן מראות? מי זה ומה זה אלוהים?
בגדול, יש שני סוגים - אלוהים פילוסופי, או אלוהים מקראי. תיאולוגים ופילוסופיים אולם חולקים את המונח **אל**, אבל יש פער בינו לבין האל התאולוגי. חשוב לשים לב בכל ראיה - על איזה מן אלוהים אנחנו מדברים.
חלק מההוכחות מניחות אל מסוים, בהגדרה, ואז מנסות לאשרר אותה, ואחרות יתבססו על ראיות ויגזרו מהן את קיום האל[^2].
יש בדיון אי-הוגנות מובנית. איך מוכיחים שקיים ברבור שחור? מצביעים על אחד ואומרים, *הנה!*. איך מוכיחים שלא קיים ברבור ורוד? לא מספיק שלא ראית כזה - לך תוכיח!
לכן, כמו שאמרנו, קשה יותר בהרבה להוכיח *שאין* אלוהים, ויש פחות הוכחות כאלה.
ועכשיו, צוללים.
# הראייה הקוסמולוגית
הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
## הגרסא הגרועה
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
- העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה)
- לכן, יש סיבה לעולם
בום, יש אלוהים.
> גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה?
{.is-danger}
אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל.
- לא יכולות להיות שרשראות סיבתיות אינסופית או מעגלית.
הרי כל שרשרת חייבת להתחיל מאיפושהו - אחרת הכל תלוי באוויר.
- לכן, יש סיבה ראשונית.
> אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו!
{.is-danger}
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
## הגרסא הלא-גרועה
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה.
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
- לכל דבר *קונטינגנטי* יש סיבה
- קיום העולם הוא קונטינגנטי
- חייבת להיות לכך סיבה
- שרשרת סיבתיות *קונטינגנטית* אינה יכולה להיות אינסופית
בשרשרת קונטינגנטית - השרשרת עצמה צריכה הסבר - הסבר *הכרחי* שמתחיל אותה.
- וההסבר הזה? גבירותיי ורבותיי, אלוהים.
[^1]: תחשבו על זה כמו בלשים - בהינתן בראיות האלו והאלו, ההסבר הכי טוב למה שקרה זה זה (*הוא הרוצח!*).
[^2]: דמיינו שאתם חושבים על איזו חיה עם כל מיני מאפיינים - הוא ככה וככה והוא ירוק והוא נובח - ואז אתם הולכים לחפש כזה. מצד שני, אפשר למצוא עקבות של *משהו*, ואז לנסות להתחקות עליהם ולהבין מה זה.
[^3]: ורבי יצחק, בגרסא מאוד מטופשת שלה - נועם מסיר אחריות