167 lines
11 KiB
Markdown
167 lines
11 KiB
Markdown
---
|
||
title: עמדות
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-06-11T10:14:10.851Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [טקסט](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
**עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
|
||
|
||
|
||
# מהי עמדה?
|
||
|
||
> **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
|
||
{.info}
|
||
|
||
מילת המפתח היא *הערכה* - מתן שיפוט כ*טוב* או *רע* - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי.
|
||
|
||
# מרכיבי העמדה
|
||
עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר.
|
||
|
||
## רגש (Affect)
|
||
תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך:
|
||
|
||
- אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך
|
||
- אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך
|
||
|
||
|
||
## התנהגות (Behaviour)
|
||
פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות
|
||
|
||
- אני הולך להופעה של שלמה גרוניך
|
||
- אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך
|
||
|
||
|
||
## קוגניציה (Cognition)
|
||
אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא [שלמה גרוניך](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9A), אלו יהיו דברים כמו:
|
||
- שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר
|
||
- שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית
|
||
|
||
# מדידת עמדות
|
||
איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים?
|
||
|
||
## דיווח עצמי
|
||
בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא **סולם ליקרט** - דירוג על פני קנה מידה מסולם
|
||
1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד)
|
||
|
||
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|
||
| --- |--- | --- | --- | --- | --- | --- |
|
||
| שלילי מאוד | שלילי למדי | שלילי | ניטרלי | חיובי | חיובי למדי | חיובי מאוד |
|
||
דרך נוספת היא **דיפנציאל סמנטי** - מציגים טבלה שבקצוותיה שתי קצוות של אותה עמדה (טוב\רע, חיובי\שלילי, אהוב\שנוא) ומבקשים לדרג באמצעותה את האובייקט.
|
||
|
||
| שלמה גרוניך הוא... | | | | | | | | |
|
||
| --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- |
|
||
| טוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | רע |
|
||
| חיובי | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שלילי |
|
||
| אהוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שנוא |
|
||
|
||
|
||
> עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*).
|
||
{.is-warning}
|
||
|
||
### בעיות
|
||
יש כמה בעיות עם דיווח עצמי:
|
||
|
||
- רצייה חברתית
|
||
אנחנו מבינים מהנוסח של השאלון או מהנורמה מה רצוי\מקובל ועונים לפי זה.
|
||
|
||
- עמדה לא מגובשת
|
||
לא תמיד יש לנו עמדה מבוססת על הכל - אנחנו בעצמנו לא יודעים מה אנחנו חושבים.
|
||
|
||
- בושה\הימנעות מחשיפה
|
||
אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל.
|
||
|
||
### פתרונות
|
||
כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו:
|
||
|
||
- מרכזיות העמדה
|
||
המידה שהעמדה מרכזית וחשובה לי - ככל שעמדה מקושרת עם עמדות אחרות כך היא מרכזית וחשובה יותר. מבקשים מהנבדקים למקם את העמדה בתוך מערך ההאמנות שלהם.
|
||
|
||
אם אני אדם מאוד מוזיקלי ומכיר הרבה אומנים, העמדה שלי לגבי שלמה גרוניך יכולה להיות חשובה לי יותר. אם אני בכלל לא שומע מוזיקה, יכול להיות שזו עמדה מקרית עבורי.
|
||
|
||
- זמינות
|
||
מידת הנוכחות של העמדה בתודעה שלי. מבקשים מהנבדקים להעלות שטף של דברים ביחס לעמדה הזו, *כמה דברים יש לי להגיד על הדבר הזה*. לערכיות (חיובי\שלילי) יש פחות ערך - המוקד הוא כמות ושטף המחשבות שעולות.
|
||
|
||
|
||
- - זמן תגובה - ככל שזמן התגובה לשאלה קצר יותר, כך העמדה חזקה יותר.
|
||
- - שטף (fluency) - משקף קלות\קושי שליפת תגובה. למשל, ככל שמספר המחשבות שעולות ביחס לאובייקט גדול יותר, כל העמדה חזקה יותר.
|
||
|
||
- מדדים חבויים (implicit)
|
||
מדדים בלתי-מודעים ש"מסגירים" את העמדה של הנבדק - דברים כמו
|
||
- - תנודות ראש (הסכמה\העדר הסכמה)
|
||
- - מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית)
|
||
- - מבחן IAT - Implicit Association Test ([Greenwald & Banaji, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-17407-001))[^1]
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT.
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
> בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה.
|
||
{.is-warning}
|
||
|
||
אז למה בכלל למדוד את זה? מחקרים *כן* מוצאים קשר בין השיוכים האלה להתנהגות של אנשים בפועל.
|
||
|
||
# ניבוי התנהגות מעמדות
|
||
## עמדות מנבאות התנהגות?
|
||
[La Piere (1934)]() ביקר ב250 בתי מלון, מסעדות ובתי קפה עם זוג סיני צעיר ובדק אם יסרבו לתת להם שירות - רק מקום אחד סירב. מצד שני, בסקר שהופץ למוסדות אחרים ששאל -
|
||
> Will you accept members of the Chinese race in you establishment? (yes\no)
|
||
|
||
92% השיבו ש**לא**.
|
||
|
||
אנו רואים מכך שעמדות אינן מנבאות היטב התנהגות.
|
||
|
||
> Attitudes are poor predictors of behavior!
|
||
(e.g., Wicker, 1969)
|
||
|
||
למה?
|
||
- חוסר התאמת מסוימות העמדה והתנהגות
|
||
[Azjen & Fishbein, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1978-20968-001) טוענים שיש חוסר התאמה בין מידת המסוימות של עמדה והתנהגות - בתי העסק נשאלו שאלה כללית, אבל הסינים שהגיעו עם לה-פייר הם יותר מסוימים - לבושים היטב, צעירים, דוברים אנגלית טובה.
|
||
|
||
גם בסקרים פוליטיים, למשל, ישנה בעיה כזו - השאלות הן בסגנון *האם עמדותיך ימניות\שמאלניות*, והן מנסות לנבא התנהגות מאוד מסוימת - הצבעה למפלגה מסוימת בקלפי.
|
||
|
||
- מתח עם השפעות אחרות על התנהגות
|
||
ההתנהגות שלנו מושפעת מהרבה דברים נוספים - כמו נורמות חברתיות, תפיסת שליטה, Theory of Planned Behaviour.
|
||
|
||
|
||
- סתירות בין רכיבים
|
||
ישנן סתירות פנימיות בין הרכיבים - הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי.
|
||
|
||
- התנהגות אוטומטית מול עמדות מודעות
|
||
באחד הניסויים, למשל, הנבדקים (לבנים) הגיבו לנסיין ביותר עוינות כאשר הוצגה בפניהם תמונות של אנשים שחורים.
|
||
|
||
|
||
## עקרון ההתאמה
|
||
[Davidson & Jacard (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-32382-001) רצו לנבא את הסיכוי שזוגות צעירים יביאו ילדים בשנתיים הקרובות.
|
||
|
||
למרבה הפלא, לא הייתה *שום התאמה* בין העמדה המוצהרת של הזוג ביחס לילדים לבין האם הם הביאו ילדים בפועל. מצד שני, כנשאלו *מהי עמדתכם כלפי להביא ילדים בשנתיים הקרובות*, ההתאמה הייתה גבוהה (r=0.54). כך הם הדגימו כיצד חידוד העמדה כך שתהיה מסוימת כמו ההתנהגות.
|
||
|
||
מצד שני, ניתן לבצע את ההתאמה גם על ידי הפיכת ההתנהגות לכללית יותר. [Fishbein & Ajzen (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-24385-001) עומדים על כך ששאלות כלליות מנבאות בצורה טובה התנהגות כללית יותר (למשל, *ביצוע פעילות דתית* לעומת *ללכת לכנסייה בימי ראשון* - עם הראשון יש מתאם גבוה, עם השני לא).
|
||
|
||
## תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
|
||
|
||
התיאוריה ([Azjen, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1992-11514-001)) עומדת על כך שההתנהגות מושפעת לא רק מהעמדות שלנו, אלא מעוד כמה מגורמים מרכזיים:
|
||
|
||
- אמונות התנהגותיות
|
||
מהי העמדה שלי כפלי התנהגות מסוימת?
|
||
|
||
- אמונות נורמטיביות
|
||
מהן הנורמות שאליהן אני חשוף מהחברה\סביבה?
|
||
|
||
- אמונות שליטה
|
||
עד כמה אני יכול לשלוט בהתנהגות הזו?
|
||
|
||
כל אלו משפיעים האחד על השני, ומתנקזים לכדי *כוונה* לפעול - שאינה תמיד מתורגמת להתנהגות בפועל.
|
||
|
||
מצד אחד, לתיאוריה יש כוח ניבוי טוב; מצד שני, ממצאים בפועל חושפים הרבה פעמים כיוון השפעה *הפוך* לזה שהיא מציעה - העמדות שלנו מנובאות *מתוך ההתנהגות*, ולא להיפך.
|
||
|
||
# ניבוי עמדות מתוך התנהגות
|
||
תיאוריות שונות של עקביות קוגניטיבית עומדות על כך שיש לנו צורך שהמחשבות שלנו והפעולות שלנו יהיו עקביות. כשהעמדות שלנו וההתנהגות שלנו לא עקביות, עולה בנו רגש שלילי - *דיסוננס* (אי נוחות הנובעת מחוסר התאמה).
|
||
|
||
הצורך הזה בסיסי מאוד, ולכן אנו חותרים לבטל את חוסר ההתאמה הזו על ידי שינוי באחד הרכיבים המתנגשים.
|
||
|
||
[^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים ודוגמאות על השאלון |