88 lines
8.8 KiB
Markdown
88 lines
8.8 KiB
Markdown
---
|
|
title: קבוצות
|
|
description:
|
|
published: true
|
|
date: 2024-07-02T09:20:41.169Z
|
|
tags:
|
|
editor: markdown
|
|
dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
|
|
---
|
|
|
|
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
|
|
{.is-info}
|
|
|
|
|
|
האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד?
|
|
|
|
פסיכולוגיה חברתית שואלת שאלות כאלו כמו אלו סביב ה**קבוצה** -
|
|
|
|
> **קבוצה** היא אוסף של יחידים המקיימים ביניהם מערכת יחסים שהופכת אותם לתלויים אחד בשני במידה מסוימת
|
|
> *Cartwright and Zander, 1968*
|
|
|
|
המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
|
|
|
|
# קבלת החלטות בקבוצה
|
|
|
|
האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה.
|
|
|
|
אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד.
|
|
|
|
## חשיבה קבוצתית
|
|
|
|
אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://psycnet.apa.org/record/1975-29417-000) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?*
|
|
|
|
ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1].
|
|
|
|
### המודל של ג'ניס
|
|
|
|
[Jannis and Mann (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1978-00284-000) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות:
|
|
|
|
| מאפייני ההחלטה | תסמינים | מניע | גורמים מקדימים |
|
|
| ---- | ---- | ---- | ---- | ---- |
|
|
| בחינה חסרה של מטרות | אשליית העדר פגיעות | שאיפה לתמימות דעים | לכידות גבוהה |
|
|
| בחינה חסרה של חלופות | רציונליזציה קולקטיבית | | בידוד הקבוצה |
|
|
| תהליך חסר של חיפוש מידע | סטריאוטיפים של קבוצת חוץ | | העדר כללים לחיפוש והערכת מידע |
|
|
| העדר בחינה של סיכונים | לחץ ישיר על פורשים | | הנהגה חזקה |
|
|
| עיבוד מידע מוטה | צנזורה עצמית | | רמץ לחץ גובהה וחוסר תקווה למציאת פתרון אחר |
|
|
| העדר הערכה נכונה של חלופות | אשליית תמימות דעים | | |
|
|
| העדר תוכניות חלופיות | | |
|
|
|
|
[Turner et al, 1992]() העמידו את המודל של ג'ניס למבחן.
|
|
|
|
במחקר, סטודנטים מקורס מסוים השתתפו בתרגיל כיתתי שבו התבקשו להחליט בעניין ירידה בתפוקות של צוות בחברה לחלפי מכוניות בגלל עובד מבוגר ולא יעיל.
|
|
החוקרים תפעלו לכידות על ידי מתן תגים עם שם לקבוצה וקיום דיון על נקודות הדמיון בין חברי הקבוצה, או העדר תגים ודיון. החוקרים תפעלו גם את רמץ הלחץ - לחלקם נאמר שהדיון יצולם ויוקרן באוניברסיטה ובחברות כדי ללמוד על תקוד קבוצתי נמוך, או שהדיון תואר כחלק מפיילוט לא מצולם.
|
|
|
|
תפקוד הקבוצה נמדד על ידי איכות הפתרון.
|
|
|
|
בתנאי האיום הנמוך, קבוצות מלוכדות יותר הגיעו להחלטות איכותיות יותר מקבוצות על לכידות נמוכה, *ולהיפך* - בתנאי איום, קבוצות עם לכידות *נמוכה* קיבלו החלטות יותר טובות.
|
|
|
|
בניסוי נוסף, החוקרים הוסיפו תנאי נוסף - איום גבוה עם הסחה (מוזיקת רקע בעוצמה בינונית-חזקה) - ש"סיפק תירוץ" להגעה לפתרון באיכות נמוכה.
|
|
|
|
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
|
|
|
|
|
|
# החלטות לבד או עם אנשים?
|
|
|
|
מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
|
|
|
|
לכן הוא ביצע את מה שנחשב בתור הניסוי הראשון בפסיכולוגיה החברתית - הוא ביקש מילדים לגלגל חוט דייג על החכה, פעם כשהם היו לבד ופעם כשהיו בקבוצה. הוא גילה כי הילדים בחברה גלגלו את חוט הדיג מהר יותר מילדים יחידים.
|
|
|
|
תופעה זו מכונה **האצה חברתית** (Social Facilitation) - שקובעת כי ביצועם של יחידים משתפר מעצם הנוכחות של אחרים, גם כשאינם לוקחים חלק בפעולה או אפילו כשאינם צופים. ה
|
|
|
|
*לרוע המזל*, התוצאה הזו לא השתחזרה במלואה - במצבים מסוימים היא נוכחת, ובאחרים לא (ובנמלים כן - הן חופרות מהר יותר).
|
|
|
|
[Zajonc (1965)](https://psycnet.apa.org/record/1965-16348-001) חזר לבחון את התחום אחרי שנים של נטישה לאור הממצאים הסותרים. הוא הציע שנוכחות אחרים מובילה לעוררות, וזו מביאה לעלייה בנטייה לבצע התנהגות דומיננטית. במטלה קשה או חודשה, התגובה הדומיננטית שגויה - והביצוע נפגע; במטה קלה או מוכרת, התגובה הדומיננטית נכונה, והביצוע משתפר.
|
|
|
|
[Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
|
|
|
|
|
|
Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
|
|
|
|
Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
|
|
|
|
Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
|
|
|
|
|
|
|
|
[^1]: אירועים פוליטיים עכשווים, כמו [מלחמת רוסיה-אוקראינה](https://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Ukrainian_War) ואילו [הכניסה הקרקעית לעזה]() מיוחסות לעיתים לחשיבה קבוצתית.
|