4.5 KiB
title, tags
| title | tags | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| האנליטיקה של העקרונות |
|
כמו הדדוקציה, האנליטיקה של העקרונות הוא חידתי ועמוס ויכוחים.
עד כה, דיברנו על מושגי השכל הטהורים. אנו משתמשים במושגים בכדי להתנסות בעולם, כמעט בלי שיפוטים (זולת שיפוטים מאוד פשוטים - זה כלנית). זו לא ממש טענה.
המושגים שלנו משמשים אותנו בשיפוטים אודות העולם אחרי שהתנסנו בו - ובזאת עוסקת האנליטיקה של העקרונות.
קאנט מזהה שלוש יכולות שכליות גבוהות שמשמשות אותנו בהכרח העולם -
-
השכל
היכולת המושגית שלנו; מושגים גרידא
-
השיפוט1
היכולת להחלת המושגים על מושאים. נסמך על המושגים של השכל; הוא כוח מבצע.
-
התבונה
יכולת מושגית, כמו השכל, אך עוסקת לא רק במושגים - אלא גם בקשרים בין השיפוט למושג: היסקים.
כלומר, במשפט סוקראטס הוא בן תמותה -
- סוקראטס ובני תמותה הם מושגים (השכל)
- כל בני האדם הם בני תמותה (השיפוט), סוקראטס הוא בן אדם
- סוקראטס הוא בן תמותה (התבונה)
קאנט סבור שהעיסוק בשכל ובשיפוט קשורים באמת - לעומת העיסוק בתבונה, שמוביל לאשליה (האנטינומיות).
קאנט מכנה את שני חלקי האנליטיקה (של העקרונות, ושל המושגים - היא הלוגיקה והדדוקציה, ולא האסתטיקה והדיאלקטיקה (אני חושב)) קאנון - כללים לשימוש תקף אובייקטיבית במושגי השכל ועקרונות השיפוט.
אם השכל בכלל מוסבר בתור השכור לכללים [...] באופן הולם את התנאי שמציב הכלל
B171-173
אנו מסוגלים ללמוד לוגיקה בלי שום כלל שיפוט משום שהיא הפשטה מוחלטת של התוכן החושי; לא צריך לשאול איך היא חלה - היא חלה באותו האופן בכל מקום. אולם, כשזה מגיע לשיפוט במציאות, עם תכנים חושיים, פחות ברור מתי היא חלה - היא התנאים לניסיון באובייקט: צריך לברר מתי היא חלה על המושאים החושיים. זהו זיקוק של החידוש של קאנט: אף אחד לא הפריד קודם בין אפריורי לאפוסטריורי, ולכן לא נדרש החיבור ביניהם.
איך מחילים, למשל, את קטגוריית הסיבתיות? אם התוכן של המושג כלנית הוא פרח קטן עם חמישה עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, ואני רואה כזה פרח (מושא חושי), אני יכול להחיל את המושג על המושא. זהו סוג של כלל להחלת הכלל.
אולם אנו חשופים כאן לרגרסיה אינסופית - תן לי כלל להחלת הכלל להחלת הכלל (מה זה אדום? מה זה עלי כותרת?) - ולכן קאנט מבקש לכונן כושר מסוים שיעמוד באמצע, ויעצור את הרגרסיה הזו.
!!! is-info "דוגמה" קאנט נותן כדוגמה אנשי מקצוע - כמו שופטים או רופאים: הם יכולים לדעת היטב את כל המושגים (לא חסר להם שכל), אבל להתקשות בביצוע התפקיד (חסר להם שיפוט), ושם עוזרות דוגמאות (ומזיקות בכל מצב אחר, אומר קאנט). זה שלמדת משפטים בהצטיינות, לא אומר שתהיה שופט טוב; אתה צריך לא רק לדעת, אלא גם לדעת ליישם.
ציפור קטנה, נוצות חזה סגלגלות, כנפיים כחולות... כחלי? ממממ...
-
קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן ייכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - ביקורת כוח השיפוט. ↩︎