62 lines
4.5 KiB
Markdown
62 lines
4.5 KiB
Markdown
---
|
||
title: האנליטיקה של העקרונות
|
||
tags:
|
||
- פילוסופיה
|
||
- חדשה
|
||
- קאנט
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_א
|
||
---
|
||
כמו ה[דדוקציה](../דדקוציה), ה*אנליטיקה של העקרונות* הוא חידתי ועמוס ויכוחים.
|
||
|
||
עד כה, דיברנו על *מושגי השכל הטהורים*. אנו משתמשים במושגים בכדי להתנסות בעולם, כמעט בלי שיפוטים (זולת שיפוטים מאוד פשוטים - *זה* כלנית). זו לא ממש *טענה*.
|
||
|
||
המושגים שלנו משמשים אותנו ב*שיפוטים* אודות העולם אחרי שהתנסנו בו - ובזאת עוסקת ה*אנליטיקה של העקרונות*.
|
||
|
||
קאנט מזהה שלוש יכולות שכליות גבוהות שמשמשות אותנו בהכרח העולם -
|
||
|
||
- השכל
|
||
|
||
היכולת המושגית שלנו; מושגים גרידא
|
||
|
||
- השיפוט[^1]
|
||
|
||
היכולת ל*החלת* המושגים על מושאים. נסמך על המושגים של השכל; הוא *כוח מבצע*.
|
||
|
||
- התבונה
|
||
|
||
יכולת מושגית, כמו השכל, אך עוסקת לא רק במושגים - אלא גם בקשרים בין ה*שיפוט* ל*מושג*: **היסקים**.
|
||
|
||
|
||
כלומר, במשפט *סוקראטס הוא בן תמותה* -
|
||
|
||
1. *סוקראטס* ו*בני תמותה* הם מושגים (השכל)
|
||
2. *כל בני האדם הם בני תמותה* (השיפוט), *סוקראטס הוא בן אדם*
|
||
3. *סוקראטס הוא בן תמותה* (התבונה)
|
||
|
||
קאנט סבור שהעיסוק בשכל ובשיפוט קשורים באמת - לעומת העיסוק בתבונה, שמוביל לאשליה ([האנטינומיות](../דיאלקטיקה)).
|
||
|
||
קאנט מכנה את שני חלקי האנליטיקה (של העקרונות, ושל המושגים - היא הלוגיקה והדדוקציה, ו*לא* האסתטיקה והדיאלקטיקה (אני חושב)) **קאנון** - כללים לשימוש תקף אובייקטיבית במושגי השכל ועקרונות השיפוט.
|
||
|
||
> אם השכל בכלל מוסבר בתור השכור לכללים \[...] באופן הולם את התנאי שמציב הכלל
|
||
>
|
||
> B171-173
|
||
|
||
|
||
אנו מסוגלים ללמוד [לוגיקה](/פילוסופיה/לוגיקה) בלי שום *כלל שיפוט* משום שהיא הפשטה מוחלטת של התוכן החושי; לא צריך לשאול *איך היא חלה* - היא חלה באותו האופן בכל מקום. אולם, כשזה מגיע לשיפוט במציאות, עם תכנים חושיים, פחות ברור *מתי* היא חלה - היא *התנאים לניסיון באובייקט*: צריך לברר *מתי* היא חלה על המושאים החושיים. זהו זיקוק של החידוש של קאנט: אף אחד לא הפריד קודם בין *אפריורי* ל*אפוסטריורי*, ולכן לא נדרש החיבור ביניהם.
|
||
|
||
|
||
איך מחילים, למשל, את *קטגוריית הסיבתיות*? אם התוכן של המושג *כלנית* הוא פרח קטן עם חמישה עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, ואני רואה כזה פרח (מושא חושי), אני יכול להחיל את המושג על המושא. זהו סוג של *כלל להחלת הכלל*.
|
||
|
||
אולם אנו חשופים כאן לרגרסיה אינסופית - *תן לי כלל להחלת הכלל להחלת הכלל* (מה זה *אדום*? מה זה *עלי כותרת*?) - ולכן קאנט מבקש לכונן כושר מסוים שיעמוד באמצע, ויעצור את הרגרסיה הזו.
|
||
|
||
!!! is-info "דוגמה"
|
||
קאנט נותן כדוגמה אנשי מקצוע - כמו שופטים או רופאים: הם יכולים לדעת היטב את כל ה*מושגים* (*לא חסר להם שכל*), אבל להתקשות בביצוע התפקיד (חסר להם *שיפוט*), ושם עוזרות דוגמאות (ומזיקות בכל מצב אחר, אומר קאנט). *זה שלמדת משפטים בהצטיינות, לא אומר שתהיה שופט טוב*; אתה צריך לא רק לדעת, אלא גם לדעת ליישם.
|
||
|
||
|
||
<small>ציפור קטנה, נוצות חזה סגלגלות, כנפיים כחולות... כחלי? ממממ...</small>
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן ייכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*. |