97 lines
7.7 KiB
Markdown
97 lines
7.7 KiB
Markdown
---
|
||
title: פסיכולוגיה של הרגש
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_ב
|
||
- פסיכולוגיה
|
||
---
|
||
!!! info "חומר הקורס"
|
||
[סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=144&rn_year=2025&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=59644), [מצגת](./1.pdf)
|
||
|
||
|
||
|
||
## תחושות ליבה
|
||
|
||
!!! success "ראו גם"
|
||
[אמוציות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות)
|
||
!!! info "[מצגת](./2.pdf)"
|
||
|
||
ב*עברית*, אין הבדל בין *אמוציה* (Affect) ל*רגש* (Emotion).
|
||
|
||
!!! is-info "הגדרה"
|
||
**תחושות ליבה** (Αffect) היא תחושה בסיסית של *ערך* (חיובי\שלילי) ו*עוררות*. זהו מצב נוירופסיכולוגי הנגיש למודעות כתחושה פשוטה המערבת ערך ועוררת.
|
||
|
||
|
||
כעס, למשל, יסווג כ*לא נעים* (ערך שלילי) ו*מעורר*.
|
||
|
||
התחושות האלו:
|
||
- נטולות אובייקט (אלא אם הדבר נעשה באופן *פעיל* - כלפי אובייקט)
|
||
- קיימות תמיד
|
||
- עשויות להשתנות מנקודת זמן אחת לאחרת - אך לרוב מבלי שנצליח לזהות את הסיבה לשינוי
|
||
**מצב רוח** הוא סוג של תחושת ליבה - ממשוכת ונטולת אובייקט
|
||
|
||
!!! info "דוגמה"
|
||
חשבו על נסיעה ברכבת. אתם מסתכלים החוצה מהחלון לגבעות באר שבע המוריקות, הגמלים מרקדים בשקיעה. אתם מרגישים *משהו*, אם כי די ניטרלי - לא *מאוד נעים* אבל גם לא *מאוד לא נעים*. אם אגיע ואשאל אתכם, תדעו להגיד - *כן, זה די נעים\לא נעים* - אבל התחושה לא תפלוש למודעות שלכם סתם ככה; זוהי תחושת ליבה.
|
||
|
||
מצד שני, תדיימנו שמישהו פתאום מצווח לידכם בטלפון ברכבת. זה כבר רגש - יש לו גירוי מסוים ומודע (*כלפי אובייקט*), וברגע שהוא יוסר הרגש ייעלם.
|
||
|
||
### סולמות תיאור - חד ודו קוטבי
|
||
|
||
איך אפשר לתאר את תחושות הליבה? ישנם שני סולמות מוצעים:
|
||
|
||
- סולם **דו-קוטבי** (בי-פולרי)
|
||
נשען על מודל הCircumplex - עובד כמו שתיארנו עד כה: התחושה נעה על ציר בודד בין נעים ללא-נעים.
|
||
|
||
- סולם **חד-קוטבי** (יוני-פולרי)
|
||
נשען על מודל הbivariate evaluative. נשען על שני צירים - ציר חיובי וציר שלילי, שנעים כל אחד בין תחושה חזקה לתחושה חלשה (אין תחושה נעימה -> תחושה נעימה חזקה, אין תחושה לא-נעימה -> תחושה לא-נעימה חזקה).
|
||
|
||
הסולם החד-קוטבי קובע שהצירים האלו סותרים (תחושה נעימה חזקה גוררת אין תחושה לא נעימה), אבל החוויה שלנו לאו דווקא תואמת לזה - הרבה פעמים אנחנו מרגישים רגשות חיוביים *וגם* שליליים כלפי אותו הדבר.
|
||
|
||
### הסולם הדו-קוטבי
|
||
|
||
ישנן שתי עדויות עיקריות התומכות בסולם הדו-קוטבי -
|
||
#### עדויות תומכות
|
||
|
||
##### תלות בין רגש חיובי לשלילי
|
||
|
||
כשנבדקים מדווחים על ערך באמצעות הסולם ה*חד-קוטבי* (חיובי ושלילי נפרדים), נראה שיש מתאם שלילי בין שני הסולמות - ככל שגירוי נתפס כיותר חיובי, הוא נתפס כפחות שלילי - ולהיפך).
|
||
|
||
המשמעות היא ש**יש תלות** בין רגש חיובי לשלילי, כפי שמניח הסולם הדו-קוטבי (כלומר - למה לפצל?).
|
||
|
||
##### שונות מוסברת
|
||
|
||
שני הממדים (ערך ועוררות) מסבירים בקירוב 70% מהשונות בדיווח בכל מיני מדידות שונות - דוגמת דירוג דמיון בין מילות תואר לרגש, דירוג דימיון בין הבעות פנים (רגשיות) שונות...
|
||
|
||
|
||
אחוז גדול יותר מהשונות מוסבר על ידיד מימד הערך - בערך 50 מתוך ה70.
|
||
#### עדויות נגד
|
||
|
||
מחקר מסוים[^1] חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת ה*ערך*, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת ה*עוררות* - התמונות האירוטיות עוררו יותר.
|
||
|
||
כשהנבדקים ביקשו לדרג את התמונות בסולם החד-קוטבי - נמצא כי הערכים החיוביים והשליליים אכן משתנים בין התמונות, אך נשארים מאוזנים - הנבדקים דירגו את הפטריות כ*נעים 3* וגם *לא נעים 3*, אבל את התמונה האירוטית כ*נעים 5* וגם *לא נעים 5* - כלומר, **יש** הבדלים שהלכו לאיבוד בין הסולמות.
|
||
|
||
זהו ממצא אינטואיטיבי יותר - למה שתמונות אירוטיות ותמונות של פטריות יעוררו בנו את אותו הרגש?
|
||
|
||
יתרה מכך - אנשים נוטים לדווח על רגשות מעורבים. אולם, ייתכן וממצא זה תקף רק משום שמדובר בדיווח עצמי.
|
||
|
||
Kron et al. מדגים את הקשר בין הסולמות: ככל שערך מדורג כ*יותר חיובי* בסולם החד-קוטבי, הוא חיובי יותר גם בסולם ה*דו-קוטבי*, ולהיפך: רגשות שליליים בסולם אחד מתאימים לסולם השני.
|
||
|
||
מנגד, כשמדברים על *עוררות*, המצב שונה: בסולם הדו-קוטבי, ככל שעוצמת הערך (חיובי\שלילי) עולה, העוררות *עולה* - מה שהופך אותה למימד קצת מיותר (אפשר לגזור אותה מערך).
|
||
|
||
הדפוס הזה חוזר בהרבה מחקרים נוספים.
|
||
|
||
### הסולם החד-קוטבי
|
||
|
||
#### עדויות תומכות
|
||
|
||
לא כל המחקרים מראים שהקשר בין הסולם החד-קוטבי השלילי והחיובי הוא קשר שלילי חזק - יש מחקרים שמראים שלא קיים\לא קיים קשר מורכב יותר מקשר לינארי.
|
||
|
||
כלומר, *אפשר לחוות משהו כמאוד נעים וכמאוד לא נעים* - ישנן עדויות לקיומן של רגשות מעורבים, גם במדידה עקיפה שאינה כרוכה בדיווח עצמי (נגיע לזה).
|
||
|
||
##### Linear Ballistic Accumulator model
|
||
|
||
מודל מ*מודלי צבירת עדויות*[^2] - למעשה, [גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות) (מבוסס *קריטריון* ו*רגישות*) עם מימד של *זמן תגובה*. המודל מאפשר לנו (באמצעות סטטיסטיקה נבזית) להסיק *משתנים לטנטיים* - משתנים שאינם נצפים בואפן ישיר בנתונים (כמו זמני תגובה), אלא "חבויים" בנתונים (כמו הקריטריון והרגישות).
|
||
|
||
|
||
[^1]: קשור איכשהו ב[Lang, Bradley & Cuthbert, 1999](https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006), [Ito, Cacioppo & Lang, 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006) (מופיעים במצגת).
|
||
[^2]: בשימוש נרחב בתחומים כמו [חשיבה וקבלת החלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה). |