104 lines
8.4 KiB
Markdown
104 lines
8.4 KiB
Markdown
---
|
||
title: אילו חלקים יש לי?
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_ב
|
||
- פילוסופיה
|
||
- מטאפיזיקה
|
||
---
|
||
!!! info "מאמרים"
|
||
[Carmichael, 2020](../Carmichael_2020.pdf), [Olson, 2008](../Olson_2008.pdf), [Baker, 1997](../Baker_1997.pdf)
|
||
|
||
|
||
אורי מזהיר שהנושא הזה נועד לעצבן אותנו במטרה תחילה. למשל,
|
||
|
||
|
||
## החידה של דיאון ותיאון
|
||
|
||
פילון האלקסנדרוני מתאר את החידה של [הפילוסוף קריסיפוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Chrysippus) -
|
||
|
||
> Suppose that Dion is a regular man whose left foot is annihilated at time $t$. Prior to $t$, Dion is exactly located in a region that is shaped like a fully intact man. After losing his foot, Dion is exactly located in a region (call it $R$) that is shaped like a man who is missing his left foot. If there was an object inhabiting $R$ prior to $t$—call this object either “Dion’s left foot complement” or “Theon”—then you might ask what is the relationship is between Dion and this object *after* $t$.
|
||
|
||
|
||
כלומר, היה אדם בשם דיאון. דיאון מאבד בנסיבות מוזרות את כף רגלו השמאלית, מבלי לזוז, ושרד את האירוע. עתה יש *משהו* בצורה של דיאון, באותו המקום, זולת כף רגלו השמאלית - ה*משלים-לכף-רגל-שמאל* של דיאון. מה קרה לעצם הזה? *מהו היחס* בין דיאון, שממלא את $R$ אחרי זמן $t$, לבין העצם הזה שמילא את $R$ לפני זמן $t$ ("תיאון")?
|
||
|
||
|
||
|
||
## אין חלקים שרירותיים
|
||
|
||
ואן אינוואגן ואולסון דוחים את קיומו של "תיאון", או כף הרגל השמאלית של דיאון. דיאון הוא שלם ללא חלקים כאלה ואחרים שממלאים איזורים בחלל - יש "דיאון", אבל חלקים שממלאים אזורים בחלל - אין; אין "כף הרגל השמאלית של דיאון".
|
||
|
||
למה ואן אינווגן חושב שאין לנו רגליים?
|
||
|
||
- דיאון שורד את השמדת כף רגלו השמאלית. אם היה "תיאון", גם הוא שורד את זה - לא קרה לו כלום (תיאון נותק מדיון, אבל באיזור של תיאון הכל בסדר).
|
||
- אם תיאון אי פעם היה קיים, תיאון ודיאון ממלאים את אותו האיזור במרחב, וחופפים את כל חלקיהם החופפים (של תיאון).
|
||
- אבל, זה לא אפשרי; שני עצמים חומריים לא יכולים להתקיים באותו האיזור במרחב.
|
||
- כלומר, אין ומעולם לא היה תיאון. תאכלו מודוס טולנס.
|
||
- כלומר, תיאון אינו שונה מרגל שמאל של דיאון מבחינה מטאפיזית; כל הבדל, אם יש כזה, הוא שרירותי.
|
||
- כלומר, אין ומעולם לא התקיימו לא תיאון ולא כף רגלו השמאלית של דיאון.
|
||
|
||
אין שום סיבה שתיאון ייכחד מפגיעה במשהו שהוא לא הוא; דיאון עצמו שורד את הפגיעה; וכך יוצא שיש שני יישים באותו האיזור בדיוק, וזה כמובן אבסורד.
|
||
|
||
(אורי מדגיש: זו מרגישה כמו שאלה סמנטית קטנונית ולא שאלה מטאפיזית רצינית. טוב מאוד).
|
||
|
||
|
||
אולסון מציע טיעון דומה:
|
||
|
||
- אם תיאון קיים, אז גם תיאון וגם דיאון הם ישים בעלי מוח אחד וכך ישנה גם אחדות במצביהם הפסיכולוגיים.
|
||
- אבל, **אין יותר מעצם אחד עם המצבים הפסיכולוגיים של דיאון - יש רק את דיאון**.
|
||
- כלומר, אין תיאון.
|
||
- אבל, תיאון לא שונה בשום אופן לא שרירותי מרגל שמאל של דיאון.
|
||
- כלומר, אין גם את רגל שמאל של דיאון.
|
||
|
||
אבל, גם דיאון לכאורה הוא חלק משלם גדול יותר כזה או אחר. למה הקיום שלו *לא* שרירותי מטאפיזית, כמו חלקיו?
|
||
|
||
לואן אינווגן ולאולסון יש תשובות שונות. הראשון אומר:
|
||
|
||
- דיאון הוא אורגניזם - יצור שיש לו חיים; יש הנושא את התכונה של *להיות-חי*. התכונה הזו היא הבדל משמעותי מבחינה מטאפיזית.
|
||
|
||
והשני מוסיף:
|
||
- לא רק שדיאון הוא אורגניזם - הוא גם יש חושב. גם *זו* תכונה משמעותית מטאפיזית: הוא לא סתם חומר, הוא גם *חי*, ואפילו *חושב*[^1].
|
||
|
||
|
||
אז למה שנקנה נעליים?
|
||
|
||
### ביקורת
|
||
|
||
להרבה אנשים יש כפות רגליים.
|
||
|
||
|
||
לזאת ניתן להשיב - *נדמה* לנו שזה נכון. אבל אפשר להסביר את זה כאינטואיציה שקיימים יישים שהם חלקים *לא-שרירותיים*. כלומר, אין כפות רגליים - יש דברים שמסודרים בצורת כף רגל.
|
||
|
||
|
||
<small>ברווזוני גומי. לא קיימים.</small>
|
||
|
||
|
||
הטיעון של אולסון נשען על נוכחותם הבלעדית של המצבים הפסיכולוגים של דיאון בדיאון - רק לדיאון יש את מצביו הפסיכולוגים של דיאון. ניתן לטעון שזה לא המצב - שכל יש בעל המוח ומערכת העצבים של דיאון נושא את המצבים הפסיכולוגיים של דיאון.
|
||
|
||
אולי אפשר להגיד שהוא *הדבר החושב היחיד שאינו חלק ממשהו אחר*, או לכל הפחות *הדבר החושב הכי גדול* עם המצבים של דיאון. למה שלא נגיד את זה?
|
||
|
||
אולסון טעון כנגד שהעמדה שלו מניחה שבכל תת-איזור של דיאון יש אובייקט שרירותי חושב.
|
||
|
||
אבל אז, מה קורה כשדיאון אומר "אני"? למה מותר לנו להגיד את זה?
|
||
|
||
- היא מצביעה על *כל* היישים החושבים. "דיאון" הוא לא שם דבר *אחד*.
|
||
|
||
- היא מצביעה על האובייקט הגדול ביותר שנושא את המוח של דיאון - חייב להיות אחד כזה. אבל לא ברור ש"דיאון" זה יש מובחן מספיק בכדי לכונן דבר אחד ויחיד כזה (השיער שלו הוא דיאון? זה סתם חלבון; את הלכלוכים? הציפורניים?...). איפה דיאון נגמר?
|
||
|
||
|
||
יתרה מכך, העמדה של דיאון נשענת על כך שכל מה שעונה ל"דיאון" מכיל את המוח השלו וככזה את המצבים הפסיכולוגיים שלו. אבל, המוח יכול לשרוד והמצבים הפסיכולוגיים - לאו דווקא; המוח הוא גיבוב חומרי, ונשאר גם לאחר המוות - בלי לייצר יותר מחשבות.
|
||
|
||
|
||
העמדות של ואן אינווגן ושל אולסון, כמובן, מוזרות. אין לכם כפות רגליים, ואין שולחנות או ברווזי גומי: יש רק *פשוטים*, שמסודרים בצורות כאלו וכאלו, שאנחנו אוהבים לקרוא להם *ברווז גומי*. הם לא יוצרים **יש** - הם ריבוי.
|
||
|
||
|
||
זו נשמעת כמו נקודה קטנונית למטאפיזיקאים, קנטרנים, ומטאפיזיקאים קנטרנים. כארמייקל חושב אחרת.
|
||
|
||
לטענתו, יש הבדל מטאפיזי מעניין בין כף הרגל השמאלית של דיאון לתיאון. למה?
|
||
|
||
כארמייקל חושב שאינווגן חייב להגיד כך: אם תיאון קיים אחרי $t$, אזי שיש שני עצמים חומריים באותו המקום - תיאון וכף רגלו השמאלית של דיאון. זאת אמרנו. אבל קיומה של כף רגל שמאל של דיאון *לא* גורר את זה - וזה הבדל משמעותי מטאפיזית. כלומר, ההבדל הנובע משני היישים הוא משמעותי מטאפיזית. הרעיון של אולסון נופל באופן דומה: קיומם של יישים חושבים מרובים לעומת דיאון הוא הבדל משמעותי מטאפיזית.
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: אולסון לא כזה רוצה - מבחינתו יצורים חיים וחושבים הם היינו הך - אבל הוא ממש יכול. |