102 lines
14 KiB
Markdown
102 lines
14 KiB
Markdown
---
|
||
title: אבידהארמה
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-02-29T11:30:33.558Z
|
||
tags:
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||
---
|
||
|
||
##אבידהארמה abhidharma
|
||
|
||
האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם.
|
||
|
||
הכתבים הבודהיסטים המוקדמים ביותר נכתבו על עלי בננה ונכרכו לסלים - ומשם ההגות הבודהיסטית נמשלת לשלוש סלים[^13]:
|
||
|
||
- Sutta
|
||
דברי הבודהה. חשוב לשים לב, שמה שבודהה אומר מכוון לקהל שלו: בסוטטה אחת יאמר, *אין אני*, ובאחת אחרת - *יש אני*. בודהה יעביר את המסר שלו בדרך אחת לברהאמינים, ובדרך אחרת לבעלי המשק.
|
||
|
||
- Vinaya
|
||
אוסף החוקים לפיהם הבודהיסט צריך לחיות - כל הבודהיזם פחות או יותר מקבל אותו, בגרסא כזו או אחרת.
|
||
|
||
- [^16]Abhidharma
|
||
במאה ה2 לפנה"ס, קמים קהילה של נזירים שאומרים - יש לנו את הסוטטות, יש לנו את החוקים - ועכשיו, אנחנו צריכים לבנות מערכת פילוסופית עקבית באשר למה שהבודהה התכוון[^14].
|
||
|
||
המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות[^15].
|
||
המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה.
|
||
|
||
###מסורות אבידהרמיות
|
||
יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה [Theravāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Theravada), ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה [Sarvāstivāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Sarvastivada) - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים.
|
||
|
||
בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים.
|
||
|
||
עיקר העיסוק שלנו באבידהרמה הוא בתור הכר שממנו צמחה המהאינה, זרם מרכזי בבודהיזם.
|
||
|
||
- קיום ראשוני - אונטולוגיה (dravyasat)
|
||
בתחום האונטולוגי, מתרחש משהו מעניין. התפיסה הבודהיסטית עד אותה נקודה נשענת על פירוק - הסקנדות, 12 החוליות וכדומה. כעת, הבודהיסטים שואלים שאלה מכרעת - *עד איפה אפשר לפרק?*. כשם שהנושא מטריד אותנו (ובמיוחד את הפיזיקאים), הוא מטריד את הבודהיסטים - אבל לא משום שהם מנסים להקים מערכת GPS, אלא כדי לבחון את ההשלכה של הפירוק על המדיטציה. ההוגים האבידהארמים נבהלו לפתע מהמחשבה שאולי, בעצם, הפירוק הוא אינסופי - ולכן, לא ניתן לתיאור ולהדרכה. המציאות שאנו תופסים ביומיום היא רק הקיום הראשוני.
|
||
|
||
האבידהארמים קבעו כי הפירוק אינו אינסופי - וכי בסופו של דבר, המציאות מורכבת מ**דהארמות**. **דהארמה** (法) היא תורה, יסוד, אמת. העיסוק בדהרמות, כאמור, הוא עיסוק אונטולוגי - מה יש במציאות.
|
||
זוהי אינה אותה הדהארמה של הבודהה - אלא משהו בסיסי יותר - אבן יסוד פסיכופיזית של הקיום[^17]. הדהארמה אינה רק רכיב פיזי, אלא גם רכיב נפשי - גם מחשבה מורכבת מדהארמות.
|
||
|
||
הבודהיזם מכיר בכמות גדולה של דהארמות - החל מ72 ועד מספר גדול בהרבה.
|
||
|
||
הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...).
|
||
|
||
> הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה.
|
||
{.is-warning}
|
||
|
||
התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה[^19]; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו.
|
||
|
||
המתנגדים מציינים שאחת מהן - הניבאנה - כן נצחית, ובלתי מותנית, ולאור זאת - כיצד הדהארמה הזו שונה מה[ברהאמן האופנישדי](/פילוסופיה/בודהיזם#המהפכה-האופנישדית), או מכל תפיסה מהותנית אחרת? מה מונע מאיתנו לטעון שהניבאנה אינה המהות?
|
||
|
||
> The arising of an effect that is inferred by way of a causal complex is characterized as a svābhava of that causal complex, because \[the capacity for\] the effect's production does not depend on anything else (Dharmakirti, 6-7CE)
|
||
|
||
הפתרון שמציע דהארמהקירטי הוא שעצם התלות ההדדית של הדהארמות פותרת את הקושי המהותני - משום שאין לעולם לא לבד, אין להן כוח מהותי.
|
||
|
||
- קיום משני (prajnapatisat) - זמן וסיבתיות
|
||
האבידהארמים מאמינים שאין באמת זמן רציף - משום שהדהראמות באות והולכות במהירות, בהיותן חסרות מהות. כל קשר בזמן - *האדם הזה (מאז) הוא האדם הזה (היום)* דורשת מהות מסוימת שנשארת, שאותה שוללים האבידהרמים[^20]. דברים נוצרים וחולפים במהירות שיא[^21], בקשר מהותי - אך לא שורדים בזמן. האבידהארמים מציעים 4 תיאוריות לשינוי, במקום הזמן:
|
||
|
||
1. Dharatrāta
|
||
מצב ולא חומר. דמיינו זהב: הוא יכול להיות גוש, או ספל, או פסל של בודהה. כל אלו הם בסך הכל מצבים שונים של הזהב; זה לא שזה היה גוש ונהיה פסל, אלא פשוט מצבים שונים. הטענה פה חזקה מאוד - אנחנו הרי לא באמת *רואים* זמן, אלא מצב - ועל הרקע הזה האבידהארמים שוללים את הזמן. מה זה זמן? אני לא יודע; מעולם לא ראיתי אותו. הם טוענים, למעשה, שהעבר, הווה והעתיד (הגוש, הספל והפסל) מתקיימים בו-זמנית.
|
||
|
||
2. Ghosaka
|
||
תכונות או מאפיינים. הבודהיסטים מושלים את המושג לגבר שנמשך לכמה נשים בו-זמנית: גם כשהוא נשוי, יש לו קשר עם נשים מהעבר, או מהעתיד - יש כל הזמן יחסי גומלין עם כל מיני גורמים בעולם. מים הם גם במעיין
|
||
|
||
3. Vasumila
|
||
התנאים שבהם הדברים מופיעים, שמשרים תחושה של זמן. כשאתה צמא במדבר, המים הם בעתיד שלך; כשאתה שותה ורווה מהמים, המים הם בהווה שלך; אחרי שהמשכת הלאה, הם בעבר שלך. אבל למעשה, המים הם אותם מים כל הזמן, ומה שמשתנה הוא רק המצב שלהם. המים, משאתה שותה אותם, נהפכים למים שמרווים אותך, בקשר סיבתי - אבל התנועה הזו אינה רציפה, אלא מצבים מותנים, שמתנים עוד מצבים.
|
||
|
||
4. Buddhadeva
|
||
יחסים. לפי האבידהארמים, זמן מובן רק באופן יחסי: בת מובנת רק ביחס לאמא, אבל האמא היא גם בעצמה בת.
|
||
|
||
|
||
- אפיסטמולוגיה
|
||
התודעה שלנו, והמציאות כולה, קיימת ונכחדת בכל רגע במהירות: ברגע שאני מצליח לתפוס דבר מה, הוא כבר הולך ונעלם ונולד שוב. ההבנה שלנו אינה יכולה באמת להיות עדכנית: כל אימת שאני מבין משהו, הוא כבר איננו. התפיסה הזו שמה אותנו במשבר - איך בכלל מבינים את המציאות, ואת האמת?
|
||
|
||
1. סרווסטיוודה
|
||
התשובה של הזרם הזה אומרת שאין זמן - עבר, הווה ועתיד קיימים ביחד, וסיבה ותוצאה קיימים גם יחד.
|
||
|
||
2. תרוודה
|
||
לעומתם, התרוודה טוענים שהתודעה פועלת מהר יותר מהתופעות במציאות - ולכן יכולה לתפוס אותה. הם מושלים את זה לאישה גבוה שהולכת עם גבר נמוך - כל צעד שלה נושא אותה רחוק יותר, אבל הם עדיין הולכים כזוג - הגבר פשוט עושה יותר צעדים. כך גם התודעה והמציאות - המציאות זזה בצעדים גדולים, אבל התודעה צועדת מהר יותר ומדביקה אותה.
|
||
|
||
[^1]: חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי.
|
||
[^2]: שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית.
|
||
[^3]: זו תפיסה שהמערב נוהג לייחס לבודהיזם, באופן מוטעה - ובמיוחד למונח הMindfulness.
|
||
[^4]: מסנסקריט - מקבילה למילה cor בלטינית, שמשמעותה *מעשה לב*. *אמונה היא עניין של הלב הרבה יותר משהיא עניינו של השכל* (אדוארד קונזה).
|
||
[^5]: המילה *מדיטציה* היא מערבית לגמרי; אין לה מילה מקבילה במזרח. מקורה יווני, ופירושה להיות שרוי במחשבות (כמו ה*Meditations* של דקארט).
|
||
[^6]: טיפוח או פיתוח מנטלי - מונח ייחודי לבודהיזם.
|
||
[^7]: samatha
|
||
[^8]: vipassana
|
||
[^9]: היוגה אינה ייחודית לבודהיזם, אך ישנה יוגה בודהיסטית מובחנת
|
||
[^10]: *kleshas*
|
||
[^11]: samhādhi
|
||
[^12]: מצב תודעתי, מצב כניסה
|
||
[^13]: Tripittaka
|
||
[^14]: ניתן למשול את השאיפה הזו למשנה.
|
||
[^15]: ההודים, אומר ארז, *לא היו פראיירים* - וניהלו שיח פילוסופי תוסס בתחומים כמו הכרה, שפה, לוגיקה וכדומה.
|
||
[^16]: *Concerning the Dharma* - אודות המציאות
|
||
[^17]: הכוונה *אינה* לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם.
|
||
[^18]: האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג *דהארמה* ב*אטמן*, *אידאה*, *נשמה*, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית?
|
||
[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||
[^20]: חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה.
|
||
[^21]: המונח ההודי הוא *ksana*, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. *קולפה*, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא *קולפה* - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים. |