vault backup: 2025-05-19 18:35:45

This commit is contained in:
2025-05-19 18:35:45 +03:00
parent 8b9788824c
commit 0d39ed209b
3 changed files with 73 additions and 10 deletions

View File

@@ -13,12 +13,26 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "אנליטיקה"
"title": "מתמטיקה"
}
},
{
"id": "8086df0cfc1ea294",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
}
}
]
@@ -166,6 +180,12 @@
},
"active": "b0c536636106238b",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Baker_1997.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Olson_2008.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Carmichael_2020.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/אתיקה.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/סוגיות.pdf",
@@ -180,13 +200,10 @@
"פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
"פסיכולוגיה/רגש/5.pdf",
"פסיכולוגיה/רגש/lu17125823gxex.tmp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/benacerraf1965.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/wright-1983-keeping-track-of-nozick.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md",
"כלליים/יוונית/index.md",
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
@@ -196,12 +213,9 @@
"פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 2.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 3.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Beauvoir.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 1.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",

View File

@@ -357,7 +357,7 @@ tags:
האנלוגיות לא אומרות מיד מה קשור למה (*זה* גרם ל*זה*), אלא מה התנאים להחלת יחס (מתי אוכל להגיד ש*זה* גרם ל*זה*). אלו עקרונות *מכוונים*, לא מכוננים.
#### עקרון ההתמדה של העצם
> כל התופעות מצויות בזמן, ובו לבדו בתור מצע \[...] הרי גם כמותו בטבע לא יכולה לגדול או לפחות.
>
@@ -365,13 +365,43 @@ tags:
קאנט מבין את ה**עצם** - הבסיס ששורד שינויים - בתור **התמדה בזמן**. בכל תופעה או דבר שאנו מתנסים בו, החלק שמתמיד בזמן הוא החלק המהותי המכונן אותו.
קאנט מבין את ה**עצם** - הבסיס ששורד שינויים - בתור **התמדה בזמן**. בכל תופעה או דבר שאנו מתנסים בו, החלק שמתמיד בזמן הוא החלק המהותי המכונן אותו.
!!! success "ראו גם"
[העצם (אריסטו, מטאפזיקה)](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#what-is-being) - מקביל לדיון של קאנט כאן
> האפרהנסיה שלנו את הריבוי שבתופעה היא תמיד עוקבת \[...] ובכך הוא שייך רק לקביעותיהם.
>
> > B225-227
כדי לקבוע את היחסים בין התופעות - *אפרהנסיה* - ולאפשר איחוי לכדי דימויים - מה בא לפני או אחרי משהו - אני חייב להכיר משהו מתמיד, שביחס אליו אוכל להשוות; הזמן כ*מצע*.
היחסים והשינויים אינם אלא *אופנים* של אותו משהו מתמיד שלעומתו אנחנו משווים.
> אני מוצא שבכל הזמנים לא רק הפילוסוף \[...] אבל מעולם לא הוכיחו אותו.
>
> > B227-228
כולנו חושבים ככה, אומר קאנט; אנחנו מניחים משהו קבוע ושינויים כאופנים שלו. חשבו למשל על תינוק - כבר מהיותו *זיגוטה*, ועד היום שהוא מת, אנחנו אומרים - *כן*, זה מתן; זה אותו דבר.
הקשר בין קבוע לשינוי הוא *חוק טבע טהור ואפריורי* - לא במובן הרגיל, אלא במובנו הקנטיאני הטרנסצנדנטלי - לא מה שגילינו במדע, אלא מה שאנחנו מניחים בכדי *לאפשר* לנו לעשות מדע. יתרה מכך, זהו משפט אפריורי *סינתטי* - אי אפשר להבין שעצם הוא *מתמיד* מעצם מושג ה*עצם* - יש לחרוג למושגים אפריוריים נוספים.
> פילוסוף אחד נשאל: מה משקל העשן? \[...] הם שני משפטים שהקדמונים קשרו תמיד בלי הפרד
>
> > B228-229
> קביעות העצם, שאינן אלא אופנים פרטיים ומסוימים \[...] שבו כבר אין תופעה.
>
> > B229-230
קאנט עושה כאן היפוך: דווקא העצם הוא זה משתנה, בכל פעם באופן אחר, בעוד שהאופנים עצמם לא משתנים - הם נבראים וכלים. כל שינוי כזה של העצם באופן כזה או אחר הוא **מקרה**.
אבל *מה זה עצם*? את זה קאנט לא אומר; העצם נשאר מופשט, משום שזהו עיקרון *מכוון*, ולא *מכונן*. אלו העקרונות שמאפשרים לנו להבחין בין מקרים ויישים, ולא דבר ממשי שאנחנו יכולים לפנות אליו. זה לא שראית עצם כזה או אחר, שם בחוץ, ועכשיו אתה יודע שיש כאלה; אילו *לא* חשבת על מקרים כשינוי בין אופנים של עצמים, *לא היית יכול* להבחין בשינויים.
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן יכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*.

View File

@@ -125,4 +125,23 @@ $0 = \emptyset, 1 = \{\emptyset\}, 2 = \{\{\emptyset\}\}, 3 = \{\{\{\emptyset\}\
- סמנטיקה סטנדרטית (Standard Semantics) - כמו שלמדנו ב[תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים).
## העמדה האנטי-ריאליסטית
האנטי-ריאליסט המתמטי פותר את הבעיה בהכרזה ש*אין* יישים מתמטיים, ולכן טענות מתמטיות הן... לא אמיתיות. נדמה לנו שהן הידע הכי טוב שיש לנו, שהן מבטאות אמיתות - אבל הן פשוט לא. אנחנו נתמקד ב**פיקציונליזם**
### פיקציונליזם
!!! success "ראו גם"
[פיקציונליזם (מודאליות)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מודאליות#פיקציונליזם).
פיקציונליזם (Fictionalism) מקבל אמיתות מתמטיות לא כאמיתיות ממש אלא כ**בדיה** - מוסכמה מסוימת, "סיפורי פו הדוב". "פו הדוב אמר דבש" לא מבטא את אמונתנו הכנה האמיתית בקיומו של הדוב האמור; זה פשוט חלק מהבדיה. אנשים מסוימים מסתובבים בעולם ("מתמטיקאים") ומשמיעים טענות כאלה לא כי הם *מאמינים* בהם, שאשכרה יש מספרים, אלא כי זה חלק מהבדיה.
אבל הבדיה של פו הדוב לא חשובה במיוחד, והבדיה של מספרים כן. איך זה ייתכן? Field מסביר.
טענות מתמטיות, שלא כסיפורי פו הדוב, הן **אובייקטיביות** - יש אמות מידה ברורות של נכונות שקובעים מתי טענה מתמטית נובעת באופן לוגי ([לוגיקה קלאסית](/פילוסופיה/לוגיקה) עם כמת יישי נוסף - "יש רק מספר סופי של") מהאקסיומות של המתמטיקה
[^1]: שווין צורני - ἴσος (שווה) + μορφή (צורה).