vault backup: 2025-05-19 18:35:45
This commit is contained in:
30
.obsidian/workspace.json
vendored
30
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,12 +13,26 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "אנליטיקה"
|
||||
"title": "מתמטיקה"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "8086df0cfc1ea294",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "index"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
@@ -166,6 +180,12 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "b0c536636106238b",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Baker_1997.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Olson_2008.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Carmichael_2020.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/אתיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/סוגיות.pdf",
|
||||
@@ -180,13 +200,10 @@
|
||||
"פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/רגש/5.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/רגש/lu17125823gxex.tmp",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/benacerraf1965.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/wright-1983-keeping-track-of-nozick.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/index.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
|
||||
@@ -196,12 +213,9 @@
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 2.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 3.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Beauvoir.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 1.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",
|
||||
|
||||
@@ -357,7 +357,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
האנלוגיות לא אומרות מיד מה קשור למה (*זה* גרם ל*זה*), אלא מה התנאים להחלת יחס (מתי אוכל להגיד ש*זה* גרם ל*זה*). אלו עקרונות *מכוונים*, לא מכוננים.
|
||||
|
||||
|
||||
#### עקרון ההתמדה של העצם
|
||||
|
||||
> כל התופעות מצויות בזמן, ובו לבדו בתור מצע \[...] הרי גם כמותו בטבע לא יכולה לגדול או לפחות.
|
||||
>
|
||||
@@ -365,13 +365,43 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קאנט מבין את ה**עצם** - הבסיס ששורד שינויים - בתור **התמדה בזמן**. בכל תופעה או דבר שאנו מתנסים בו, החלק שמתמיד בזמן הוא החלק המהותי המכונן אותו.
|
||||
|
||||
קאנט מבין את ה**עצם** - הבסיס ששורד שינויים - בתור **התמדה בזמן**. בכל תופעה או דבר שאנו מתנסים בו, החלק שמתמיד בזמן הוא החלק המהותי המכונן אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[העצם (אריסטו, מטאפזיקה)](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#what-is-being) - מקביל לדיון של קאנט כאן
|
||||
|
||||
|
||||
> האפרהנסיה שלנו את הריבוי שבתופעה היא תמיד עוקבת \[...] ובכך הוא שייך רק לקביעותיהם.
|
||||
>
|
||||
> > B225-227
|
||||
|
||||
כדי לקבוע את היחסים בין התופעות - *אפרהנסיה* - ולאפשר איחוי לכדי דימויים - מה בא לפני או אחרי משהו - אני חייב להכיר משהו מתמיד, שביחס אליו אוכל להשוות; הזמן כ*מצע*.
|
||||
|
||||
היחסים והשינויים אינם אלא *אופנים* של אותו משהו מתמיד שלעומתו אנחנו משווים.
|
||||
|
||||
> אני מוצא שבכל הזמנים לא רק הפילוסוף \[...] אבל מעולם לא הוכיחו אותו.
|
||||
>
|
||||
> > B227-228
|
||||
|
||||
כולנו חושבים ככה, אומר קאנט; אנחנו מניחים משהו קבוע ושינויים כאופנים שלו. חשבו למשל על תינוק - כבר מהיותו *זיגוטה*, ועד היום שהוא מת, אנחנו אומרים - *כן*, זה מתן; זה אותו דבר.
|
||||
|
||||
הקשר בין קבוע לשינוי הוא *חוק טבע טהור ואפריורי* - לא במובן הרגיל, אלא במובנו הקנטיאני הטרנסצנדנטלי - לא מה שגילינו במדע, אלא מה שאנחנו מניחים בכדי *לאפשר* לנו לעשות מדע. יתרה מכך, זהו משפט אפריורי *סינתטי* - אי אפשר להבין שעצם הוא *מתמיד* מעצם מושג ה*עצם* - יש לחרוג למושגים אפריוריים נוספים.
|
||||
|
||||
|
||||
> פילוסוף אחד נשאל: מה משקל העשן? \[...] הם שני משפטים שהקדמונים קשרו תמיד בלי הפרד
|
||||
>
|
||||
> > B228-229
|
||||
|
||||
> קביעות העצם, שאינן אלא אופנים פרטיים ומסוימים \[...] שבו כבר אין תופעה.
|
||||
>
|
||||
> > B229-230
|
||||
|
||||
קאנט עושה כאן היפוך: דווקא העצם הוא זה משתנה, בכל פעם באופן אחר, בעוד שהאופנים עצמם לא משתנים - הם נבראים וכלים. כל שינוי כזה של העצם באופן כזה או אחר הוא **מקרה**.
|
||||
|
||||
אבל *מה זה עצם*? את זה קאנט לא אומר; העצם נשאר מופשט, משום שזהו עיקרון *מכוון*, ולא *מכונן*. אלו העקרונות שמאפשרים לנו להבחין בין מקרים ויישים, ולא דבר ממשי שאנחנו יכולים לפנות אליו. זה לא שראית עצם כזה או אחר, שם בחוץ, ועכשיו אתה יודע שיש כאלה; אילו *לא* חשבת על מקרים כשינוי בין אופנים של עצמים, *לא היית יכול* להבחין בשינויים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן יכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*.
|
||||
|
||||
@@ -125,4 +125,23 @@ $0 = \emptyset, 1 = \{\emptyset\}, 2 = \{\{\emptyset\}\}, 3 = \{\{\{\emptyset\}\
|
||||
- סמנטיקה סטנדרטית (Standard Semantics) - כמו שלמדנו ב[תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים).
|
||||
|
||||
|
||||
## העמדה האנטי-ריאליסטית
|
||||
|
||||
האנטי-ריאליסט המתמטי פותר את הבעיה בהכרזה ש*אין* יישים מתמטיים, ולכן טענות מתמטיות הן... לא אמיתיות. נדמה לנו שהן הידע הכי טוב שיש לנו, שהן מבטאות אמיתות - אבל הן פשוט לא. אנחנו נתמקד ב**פיקציונליזם**
|
||||
|
||||
|
||||
### פיקציונליזם
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[פיקציונליזם (מודאליות)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מודאליות#פיקציונליזם).
|
||||
|
||||
פיקציונליזם (Fictionalism) מקבל אמיתות מתמטיות לא כאמיתיות ממש אלא כ**בדיה** - מוסכמה מסוימת, "סיפורי פו הדוב". "פו הדוב אמר דבש" לא מבטא את אמונתנו הכנה האמיתית בקיומו של הדוב האמור; זה פשוט חלק מהבדיה. אנשים מסוימים מסתובבים בעולם ("מתמטיקאים") ומשמיעים טענות כאלה לא כי הם *מאמינים* בהם, שאשכרה יש מספרים, אלא כי זה חלק מהבדיה.
|
||||
|
||||
אבל הבדיה של פו הדוב לא חשובה במיוחד, והבדיה של מספרים כן. איך זה ייתכן? Field מסביר.
|
||||
|
||||
טענות מתמטיות, שלא כסיפורי פו הדוב, הן **אובייקטיביות** - יש אמות מידה ברורות של נכונות שקובעים מתי טענה מתמטית נובעת באופן לוגי ([לוגיקה קלאסית](/פילוסופיה/לוגיקה) עם כמת יישי נוסף - "יש רק מספר סופי של") מהאקסיומות של המתמטיקה
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: שווין צורני - ἴσος (שווה) + μορφή (צורה).
|
||||
Reference in New Issue
Block a user