vault backup: 2025-03-29 21:28:53
This commit is contained in:
18
.obsidian/workspace.json
vendored
18
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,12 +13,12 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "אקזיסטנציאליזם"
|
||||
"title": "בהביוריזם"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
@@ -166,6 +166,13 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "8f946c02f1ab2284",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פסיכולוגיה/מבוא.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/skinner.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/lu20293bifdn.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/השם.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/הטעמות.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/index.md",
|
||||
@@ -193,18 +200,11 @@
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Untitled.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Untitled",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.pdf",
|
||||
"כלליים/יוונית/משפטים.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/Untitled.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה",
|
||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מיסאינפורמציה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/Untitled.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/Untitled 1.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/Untitled.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/Ἐγχειρίδιον.md",
|
||||
"_tui5046_01.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
|
||||
"donkey.webp",
|
||||
|
||||
@@ -33,6 +33,10 @@ title: מבוא
|
||||
|
||||
#### 11. [גישות הומניסטיות](./הומניסטיות)
|
||||
|
||||
#### 12. [גישות אקזיסטנצליוסטיות](./אקזיסטנציאליזם)
|
||||
|
||||
#### 13. [בהביוריזם](./בהביוריזם)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
92
פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md
Normal file
92
פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md
Normal file
@@ -0,0 +1,92 @@
|
||||
---
|
||||
title: בהביוריזם
|
||||
tags:
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- בהביוריזם
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./skinner.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
**בהביוריזם** מתמקד בעיקר ב**למידה** - *תהליך של שינוי התנהגות כתוצאה מהתנסות*.
|
||||
|
||||
בהביוריזם הוא תגובת-נגד לגישות הפסיכואנליטיות, בכך שהוא מתנגד לתהליכים מנטליים שאי אפשר לראות; בעבור הבהביוריסט, *התנהגות* היא הכל. למעשה, בהביוריזם מתנגד לכל רעיון שיש אישיות, ומדגיש רק את מה שניתן לראות ולמדוד בצורה אמפירית: התנהגות.
|
||||
|
||||
לשיטת הבהיוריזם, ההתנהגות היא תוצר ישיר של הסביבה, וה"אישיות" אינה אלא סך ההתנהגות של האדם[^1]; אם נשלוט בסביבה, לדידם, נשלוט באדם.
|
||||
|
||||
לבהביוריזם היו הצלחות מעשיות משמעותיות והוא עודנו משפיע מאוד בעולם הטיפולי, אך הלהט הבהביוריסטי להסביר *הכל* בהתנהגות ותו לא יצר ויוצר כלפיו עוינות מסוימת.
|
||||
|
||||
איך הבהיוריזם מתאר את ה*למידה* הזו? מתוארים שלושה סוגי למידה -
|
||||
|
||||
## התרגלות
|
||||
|
||||
**התרגלות** (Habituation) היא הלמידה הפשוטה והבסיסית ביותר - שמובילה להיחלשות הולכת וגוברת של התגובה ביחס לגירוי. כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לאותו הגירוי - התגובה פוחתת.
|
||||
|
||||
ניתן למנוע התרגלות באמצעות כל שינוי - התגברות, היחלשות, או שינוי בגירוי שמתרגלים אליו.
|
||||
|
||||
[טיפול מבוסס חשיפה](/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה), למשל, מבוסס על התרגלות.
|
||||
|
||||
!!! warning "אפשר להתרגל גם למטרות ראויות וגם למטרות לא ראויות (להפסיק לפחד מעכבישים, או לשחוט בני אדם); לא ברור שתמיד *נכון* להתרגל לכל גירוי"
|
||||
|
||||
מחקר עדכני מדגים את הכוח של ההתרגלות בתופעת ה*תחזית הרגשית* (Affective Forecasting) - לפיה אנחנו נוטים להעריך הערכת-יתר אירועים עתידיים, טובים ורעים (*אני אזכה בלוטו ואהיה מאושר*) - משום שאיננו לוקחים בחשבון את העובדה הפשוטה ש*נתרגל*.
|
||||
|
||||
|
||||
## התנייה קלאסית
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
|
||||
|
||||
התנייה קלאסית היא קישור בין שני אירועים כך שהאירוע הראשון משנה את המשמעות של השני.
|
||||
|
||||
את ההתנייה הקלאסית גילה פאבלוב, ששם לב שאחרי מספר פעמים שבכל פעם שהוא מצלצל בפעמון ומאכיל את הכלבים שלו, הכלבים מתחילים לרייר למשמע הפעמון; המשמעות של צלצול הפעמון משתנה משום שהכלבים מקשרים את הפעמון עם אוכל.
|
||||
|
||||
התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים).
|
||||
|
||||
|
||||
החשיפה הראשונה היא המשמעותית ביותר בכינון (או מניעת) התנייה קלאסית.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
בטיפולי שיניים לילדים, למשל, נהוג *לא* לטפל בביקור הראשון; הילד שומע את הקולות, מריח את הריחות, נחשף למכשירים במרפאת השיניים, ואולי מקבל הפתעה קטנה בסוף - ואז החשיפה הראשונה היא חיובית או ניטרלית, ויהיה קשה יותר לייצר פחד מטיפול השיניים.
|
||||
|
||||
|
||||
הבהוויריסט [ג'ון ווטסון](https://en.wikipedia.org/wiki/John_B._Watson) לפיה האישיות מורכבת מאוסף של קישורי גירוי-תגובה כאלה שלמדנו במהלך החיים - וכך לכל אחד יש היסטוריית למידה שונה. ווטסון הוא אחד ממייסדי הבהביוריזם, שנודע בדבקותו בעקרון הבהביוריסטי כשאמר -
|
||||
|
||||
> Give me a dozen healthy infants, well-formed, and my own specified world to bring them up in and I'll guarantee to take any one at random and train him to become any type of specialist I might select – doctor, lawyer, artist, merchant-chief and, yes, even beggar-man and thief, regardless of his talents, penchants, tendencies, abilities, vocations, and race of his ancestors. I am going beyond my facts and I admit it, but so have the advocates of the contrary and they have been doing it for many thousands of years.
|
||||
>
|
||||
> > *Behaviorism (1958)*
|
||||
|
||||
|
||||
## התנייה אופרנטית
|
||||
|
||||
שכלול של ההתנייה הקלאסית הוא ה**התנייה האופרנטית**, שחקר [B. F. Skinner](https://en.wikipedia.org/wiki/B._F._Skinner). סקינר חקר בעיקר חיות, וחקר מצבים בהם החיה לומדת *לפעול על העולם* (To Operate) באופן כזה שיגרום לשינוי שיהיה לטובתה.
|
||||
|
||||
לפי סקינר, למידה מורכבת מ -
|
||||
|
||||
- **חיזוק חיובי** שמלווה התנהגות כלשהי יוביל להגדרת הסבירות שאותה התנהגות תחזור על עצמה בעתיד.
|
||||
|
||||
- **הכחדה** - אם החיזוק החיובי מפסיק ללוות את אותה ההתנהגות, הדבר יוריד לירידה בסבירות שאותה התנהגות תחזור על עצמה בעתיד.
|
||||
|
||||
סקינר המציא את *קופסת סקינר*, שבתוכה שוהה בעל חיים[^3] כך שהוא יכול לבצע פעולה כזו או אחרת שתוביל לתוצאה (למשל: ללחוץ על כפתור לקבל אוכל\לצאת מהקופסה\לקבל שוק חשמלי).
|
||||
|
||||
סקינר סבר שבני האדם גם פועלים בהתנייה אופרנטית - אנחנו נתקלים בחיזוקים חיוביים ובהכחדות בעולם וכך לומדים איך להתנהג. המורכבות הגדולה יותר של בני האדם נובעת מה*זיכרון* של ההתנהגויות וההתניות - מרגע שנלמדה התנהגות כלשהי, יהיה קשה יותר להכחיד אותה, ולהיפך.
|
||||
|
||||
#### לוחות זמנים של חיזוקים
|
||||
|
||||
בכדי שתתרחש למידה, חיזוקים צריכים להתרחש בעקביות. ישנם כמה סוגים של חיזוקים:
|
||||
|
||||
- חיזוק מלא (מתמשך)
|
||||
|
||||
- חיזוק חלקי לפי יחס (כמות\תוצאה מסוימת) או זמן קבע.
|
||||
|
||||
- חיזוק חלקי לפי יחס\זמן משתנה.
|
||||
חיזוק חלקי לפי יחס משתנה מונע תופעה של האטה ביחס\זמן קבוע; אם אני יודע מתי החיזוק יבוא, אפשר קצת לשחרר עד רגע לפני החיזוק. מנגד, אם אני לא יודע מתי יגיע החיזוק, הלמידה תתחזק - יהיה קל יותר ללמוד אותה וקשה יותר להכחיד אותה.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: > The doer is fiction; The deed is everything
|
||||
>
|
||||
> [Nietzsche](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
|
||||
[^2]: ישן, אז מעט נבוח (נבוח? כי פאבלוב... כלבים... לא משנה)
|
||||
[^3]: רעב ובמצוקה, כדי שיגיב (אוי).
|
||||
0
פסיכולוגיה/מבוא.md
Normal file
0
פסיכולוגיה/מבוא.md
Normal file
Reference in New Issue
Block a user